בעל מניות בסירקל תובע את טראמפ ואת וויטקוף בטענה שעסקאות USD1 עם אבו דאבי פגעו במטבע USDC
ג'יי בנג'מין גרינברג, בעל 10,000 מניות בסירקל, טוען בבית משפט פדרלי שעסקאות USD1 עם אבו דאבי היו טובות הנאה אסורות לטראמפ שפגעו ב־USDC.
בעל מניות בחברת Circle (סירקל), החברה שמאחורי הסטייבלקוין USDC, הגיש ביום חמישי, 22 באוקטובר, תביעה בבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה נגד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, נגד חברת הקריפטו המשפחתית World Liberty Financial וגופים קשורים לה, ונגד השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף. התובע, ג'יי בנג'מין גרינברג, טוען שהסטייבלקוין USD1 של משפחת טראמפ יצר ערוץ שדרכו ממשלות זרות יכולות להעביר כסף, ושה"שחיתות החצופה" הזו מותירה את סירקל "לא מסוגלת להתחרות" בשוק הסטייבלקוינים.
גרינברג דיווח שהוא מחזיק 10,000 מניות רגילות של סירקל, ולפי Bitcoin Magazine הוא גם עובד לשעבר בחברה. סירקל עצמה הבהירה שאין לה חלק בהליך. דובר החברה אמר ל־Cointelegraph שהיא "לא יזמה, לא כיוונה, לא אישרה ולא השתתפה" בהגשת התביעה, וסירב להתייחס להליך תלוי ועומד.
שני מיליארד דולר ב־USD1 וחצי מיליארד תמורת 49%
העסקה שבמרכז כתב התביעה היא של MGX, גוף השקעות מאבו דאבי הקשור לבית המלוכה של איחוד האמירויות, שהשקיע ב־2025 שני מיליארד דולר בבורסת הקריפטו בינאנס ושילם עליהם ב־USD1. הדיווחים נבדלים בניסוח. לפי Cointelegraph מדובר בהשקעה בבינאנס שבוצעה באמצעות הסטייבלקוין של המשפחה, ואילו Bitcoin Magazine מתאר את טענת התביעה כך שקרן שהקימה ממשלת אבו דאבי "נתנה לנשיא" שני מיליארד דולר דרך USD1. בכתב התביעה נטען שהנשיא הרוויח מהעסקאות 2 מיליארד דולר "באופן מושחת".
כדי להבין למה בעל מניות בסירקל מרגיש נפגע, צריך לזכור איך מנפיק סטייבלקוין מרוויח. הוא מחזיק רזרבה בדולרים ובנכסים נזילים ונהנה מהריבית עליה, כך שכל דולר שחונה ב־USD1 במקום ב־USDC מגדיל את ההכנסות של המתחרה. זה הרקע לטענה של גרינברג שהנשיא וחברותיו "הסיטו עסקים" מסירקל כשקיבלו מאות מיליוני דולרים מממשלה זרה.
העסקה השנייה פורסמה בפברואר בוול סטריט ג'ורנל. לפי הדיווח, כלי השקעה אחר, שמגובה בידי השייח' טחנון בן זאיד אאל נהיאן, הסכים לרכוש 49% מ־World Liberty תמורת 500 מיליון דולר. חשבון פשוט, 500 מיליון חלקי 0.49, משקף שווי של כ־1.02 מיליארד דולר לחברה כולה. התביעה טוענת שבתמורה להשקעה העניק הנשיא להנהגה האמירתית גישה לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים וחנן עבריין מורשע, ומסתמכת על אותה כתבה בעיתון.
סעיף ההטבות הזרות והבקשה לצווי מניעה
גרינברג מבקש מבית המשפט להצהיר שטראמפ הפר את סעיף ההטבות הזרות (Foreign Emoluments Clause) בחוקה האמריקאית, הסעיף שאוסר על נושאי משרה פדרליים לקבל טובות הנאה ממדינות זרות בלי הסכמת הקונגרס. הוא מבקש גם צווי מניעה שיאסרו על הנשיא ועל וויטקוף לרדוף אחרי אינטרסים כספיים דומים ללא אישור הקונגרס. הדיווחים אינם מזכירים דרישה לפיצוי כספי.
בנו של סטיב וויטקוף, זאק וויטקוף, הוא ממייסדי World Liberty, לצד טראמפ ושלושת בניו. "השחיתות הנדונה אינה עדינה ואינה מוסתרת", נכתב בתביעה. בהמשך נטען שהנשיא הלביש את ההסדרים בשפה של טוקנים וסטייבלקוינים, חברות אחזקה ותשואות רזרבה, אבל מדובר ב"צורה העתיקה ביותר של שחיתות ציבורית, נבחר ציבור שלוקח כסף ממעצמה זרה".
דוברת הבית הלבן אנה קלי אמרה שלטראמפ "אין ניגודי עניינים" בהשקעות הקריפטו שלו, וכינתה את התביעה קנטרנית. דובר של World Liberty, שמוגדרת פרויקט DeFi (מימון מבוזר), לא הגיב לפנייה. לפי Bitcoin Magazine, טראמפ הפסיק להיות מעורב בפרויקט אחרי כניסתו לתפקיד ב־2025.
תביעה שנוחתת פחות משבועיים לפני הבחירות
ההליך מצטרף לשורת מהלכים פוליטיים סביב מיזמי הקריפטו של משפחת טראמפ:
- 2025: טראמפ חוזר לבית הלבן, ו־MGX משקיעה 2 מיליארד דולר בבינאנס באמצעות USD1.
- פברואר: וול סטריט ג'ורנל מדווח על הסכם לרכישת 49% מ־World Liberty תמורת 500 מיליון דולר.
- אוגוסט: לפני ההצבעה על חוק Clarity, טראמפ טוען שהדמוקרטים שמבקרים את מיזמי המשפחה הרוויחו ממסחר במניות.
- ספטמבר: מחוקקים חוסמים את חוק Clarity, וחלקם מנמקים זאת ברווחים של משפחת טראמפ ממיזמי קריפטו.
- השבוע שעבר: הסנאטור מארק וורנר מפרסם תשדיר שלפיו הנשיא הרוויח "יותר מ־600 מיליון דולר" ממטבע המם בלבד.
- 22 באוקטובר: הגשת התביעה בוושינגטון.
ההצבעה המוקדמת לבחירות אמצע הקדנציה כבר החלה בחלק מהמדינות, ומועמדים דמוקרטים משתמשים בעסקאות הקריפטו של הנשיא כדי לגייס מצביעים. הסכומים המרכזיים שעולים בדיווחים:
| נתון | סכום | מקור |
|---|---|---|
| השקעת MGX בבינאנס ב־USD1 | 2 מיליארד דולר | Cointelegraph |
| רכישת 49% מ־World Liberty | 500 מיליון דולר | וול סטריט ג'ורנל |
| רווח הנשיא ממיזמי קריפטו ב־2025, לפי דיווחו | 1.4 מיליארד דולר | Public Citizen |
| הפסד משקיעים במיזמים אלה | כ־4.7 מיליארד דולר | Public Citizen |
| רווח ממטבע המם | יותר מ־600 מיליון דולר | תשדיר הסנאטור וורנר |
לפי הנתונים של Public Citizen, ארגון צרכנים ללא מטרות רווח, על כל דולר שהנשיא דיווח שהרוויח, משקיעים במיזמים הפסידו כ־3.4 דולרים. מיזמי הקריפטו הם רק חלק מהעסקאות השנויות במחלוקת שטראמפ נבדק בגללן, ובהן קבלת מטוס מממשלת קטאר.
משקיעים ישראלים עם יתרות ב־USDC או ב־USD1
התביעה מופנית נגד טראמפ, וויטקוף ו־World Liberty, ולא נגד הרזרבות שמגבות את USDC או את USD1. הצווים שגרינברג מבקש מכוונים לנשיא ולוויטקוף, לא למחזיקי המטבעות. אם אתם מחזיקים יתרה דולרית בבורסת קריפטו, כדאי לבדוק באיזה סטייבלקוין היא רשומה בפועל, ובמקרה של יתרות גדולות לשקול פיזור בין כמה מנפיקים כדי להקטין את התלות במנפיק אחד.
אם אתם מתכננים להמיר סטייבלקוינים לשקלים, הבנקים בישראל נוטים לעכב העברות מבורסות זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים. עד 1 במאי 2027 עדיין חלה חובת בדיקת מקור הכסף מעל 100,000 ש״ח בשנה, ולאחר מכן היא תוחלף בבדיקה מבוססת סיכון, כפי שמפורט בכתבה על תיקון הוראה 411. המסלולים והמסמכים מפורטים במדריך למכירת קריפטו והעברה לחשבון הבנק. רווח ממכירה ישירה של קריפטו ממוסה ב־25% מס רווח הון ומחייב דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום, כפי שמוסבר במדריך המס על קריפטו בישראל. מי שמחזיק מניות של סירקל דרך חשבון מסחר ישראלי צריך לדעת שהתביעה הוגשה בידי בעל מניות פרטי, והחברה עצמה אינה צד לה.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
