SoFi משיקה פיקדון מטוקן שמשלם 4.4%, מבוטח ב-FDIC ומתחלף לסטייבלקוין
כל טוקן SOFIE מייצג דולר אחד בפיקדון ב-SoFi Bank, משלם 4.40% בשנה ומבוטח ב-FDIC עד התקרה החלה, ואפשר להמיר אותו 1:1 לסטייבלקוין SoFiUSD.

SoFi הכריזה ביום חמישי על SoFi Earn, מוצר שנסחר תחת הסימול SOFIE ומציע למחזיקי דולרים דיגיטליים ריבית בנקאית וביטוח פיקדונות, שני דברים שסטייבלקוינים רגילים לא נותנים. כל טוקן SOFIE מייצג דולר אחד שמופקד ב-SoFi Bank. המחזיקים מקבלים תשואה שנתית (APY, שיעור שכבר כולל את אפקט הריבית דריבית) של 4.40%, והכסף מבוטח על ידי ה-FDIC, תאגיד ביטוח הפיקדונות האמריקאי, עד התקרות החלות. החברה מגדירה את המוצר כפיקדון המטוקן הראשון לצרכנים שהונפק על ידי בנק בעל רישיון פדרלי (national bank) בארצות הברית.
פיקדון מטוקן הוא פיקדון בנקאי שמיוצג כטוקן על בלוקצ'יין. ההבדל מסטייבלקוין מהותי. מי שמחזיק סטייבלקוין רגיל מחזיק תביעה כלפי מנפיק שמחזיק רזרבות, ובמקרים רבים אינו מקבל ריבית ואין לו ביטוח פיקדונות. אצל SOFIE, מאחורי כל טוקן עומד דולר שיושב בפיקדון בבנק.
איך עובד המעבר מ-SOFIE ל-SoFiUSD
הטוקן עצמו נועד לחנייה. כשהלקוח רוצה להשתמש בכסף, הוא ממיר את SOFIE ביחס של 1:1 ל-SoFiUSD, הסטייבלקוין של הבנק. עם SoFiUSD אפשר לקנות קריפטו באפליקציה של SoFi או להעביר דולרים על גבי בלוקצ'יין בכל שעה ביממה. הכסף מרוויח ריבית כל עוד הוא ב-SOFIE, ועובר לסטייבלקוין רק ברגע שצריך להזיז אותו.
| מאפיין | SOFIE | סטייבלקוין טיפוסי |
|---|---|---|
| מה מגבה כל יחידה | דולר אחד בפיקדון ב-SoFi Bank | רזרבות אצל המנפיק |
| ריבית למחזיק | 4.40% APY | רבים אינם משלמים ריבית |
| ביטוח פיקדונות | FDIC עד התקרה החלה | בדרך כלל אין |
| שימוש בתשלומים והעברות | דרך המרה 1:1 ל-SoFiUSD | ישיר |
כדי להבין את הפער במספרים, נניח שאתם מחזיקים 10,000 דולר דיגיטליים לאורך שנה. בסטייבלקוין שלא משלם ריבית תסיימו את השנה עם 10,000 דולר. ב-SOFIE, בהנחה שהתשואה תישאר 4.40% לכל אורך התקופה, תסיימו עם 10,440 דולר. על 50,000 דולר מדובר ב-2,200 דולר בשנה, סכום שמחזיקי סטייבלקוינים רבים מוותרים עליו כשהם משאירים יתרה בארנק.
64 מיליארד דולר שלא מרוויחים כלום
SoFi בנתה את הטיעון השיווקי שלה סביב נתון אחד. לפי מחקר של הפדרל ריזרב שהחברה מצטטת, כ-64 מיליארד דולר, כ-21% משוק הסטייבלקוינים, יושבים בארנקים נשכחים או לא פעילים. מהנתונים האלה עולה שוק בהיקף של כ-300 מיליארד דולר. אילו הסכום הרדום כולו היה מקבל 4.40%, החשבון היה מגיע לכ-2.8 מיליארד דולר ריבית בשנה.
"יותר מדי כסף באקוסיסטם של הנכסים הדיגיטליים יושב בטל", אמר המנכ"ל אנתוני נוטו בהודעה, וטען שהמוצר משלב "את כוח ההשתכרות וההגנות של פיקדון בנקאי עם המהירות והתועלת של נכסים דיגיטליים".

חמישה מוצרי קריפטו בפחות משנה
SOFIE הוא מוצר הקריפטו החמישי ש-SoFi משיקה בתוך פחות משנה, חלק מהרחבה אגרסיבית של מערך הכסף הדיגיטלי שלה:
- בסוף 2025 חזרה SoFi למסחר בקריפטו, שנים אחרי שיצאה מהתחום, והפכה לבנק הראשון בעל רישיון פדרלי בארה"ב שמציע אותו לצרכנים. כיום הלקוחות יכולים לסחור ביותר מ-40 טוקנים.
- אחר כך הגיע SoFiUSD, שלפי החברה הוא הסטייבלקוין הראשון שהונפק על ידי בנק פדרלי אמריקאי. הוא פועל על את'ריום ועל סולאנה ומשמש היום לסליקת כל תוכנית הכרטיסים של SoFi ברשת של מאסטרקארד.
- החברה השיקה גם שירותי בנקאות עסקית לנכסים דיגיטליים, ונכנסה לשיתוף פעולה בתחום הסטייבלקוינים שמעורבת בו בורסת הקריפטו קראקן.
העובדה ש-SoFiUSD כבר סולק את כל פעילות הכרטיסים מסבירה את ההיגיון של SOFIE. התשתית לתשלומים כבר קיימת, ו-SOFIE נותן לכסף מקום להרוויח ריבית בין תשלום לתשלום.
בנקים ופינטק במרוץ על הדולר הדיגיטלי
ההשקה מכניסה את SoFi עמוק יותר לתחום שבו בנקים וחברות פינטק ממהרים לשלב דולרים מבוססי בלוקצ'יין בתוך מוצרים מפוקחים. הדרך ש-SoFi בחרה משאירה את הריבית בתוך פיקדון בנקאי, ואת SoFiUSD היא מייעדת לתנועה. כך הכסף נשאר בבנק ובתוך מעטפת הביטוח, והלקוח עובר לרשתות הבלוקצ'יין רק כשהוא צריך אותן. החברה מהמרת שצרכנים ירצו את שתי התכונות יחד.
מה מחזיק סטייבלקוינים בישראל יכול לקחת מ-SOFIE
SoFi מציגה את המוצר כשירות ללקוחותיה, ובהודעה אין התייחסות לזמינות מחוץ לארה"ב, ולכן אם אתם גרים בישראל אל תניחו שתוכלו לפתוח אותו. ההשקה עדיין נותנת לכם רשימת בדיקה שימושית לכל יתרה דולרית שאתם מחזיקים בבורסת קריפטו או בארנק.
שאלו קודם מה מגבה את הכסף. תשואה שמוצעת על סטייבלקוין בבורסה אינה פיקדון מבוטח, גם אם המספר נראה דומה ל-4.40%. בדקו גם כמה זמן יתרה יושבת אצלכם בלי מטרה. אם מדובר בחודשים, ההפסד מול אפיק נושא ריבית מצטבר לפי החשבון שלמעלה.
אם תחליטו להמיר סטייבלקוינים לשקלים, היערכו לכך שבנקים בישראל נוטים לעכב או לתחקר העברות מבורסות קריפטו זרות ולבקש תיעוד על מקור הכספים. חוזר 2862 של בנק ישראל, שפורסם ב-7 באוקטובר 2026 וייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027, יאסור על בנק לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו ויחליף את הבדיקה החובה מעל 100,000 שקל בשנה בבדיקה מבוססת סיכון. עד אז הכלל הישן עדיין חל. את המסלולים, המסמכים והמס תמצאו במדריך איך מוכרים ביטקוין בישראל ומעבירים את הכסף לבנק. רווחי הון ממכירת קריפטו של יחיד ממוסים בישראל ב-25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.


