הבנק המרכזי של סינגפור מכר שטרות מטוקנים ב-77.5 מיליון דולר, והבנקים שילמו ב-CBDC
MAS הנפיקה שטרי חוב מטוקנים ב-100 מיליון דולר סינגפורי שנסלקו ב-CBDC סיטונאי. במקביל, Standard Chartered, OCBC, StraitsX ו-Ant International מקדמות סליקה של פיקדונות מטוקנים.

הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS), שמשמשת גם כבנק המרכזי של המדינה, הנפיקה ב-6 בנובמבר שטרי חוב מטוקנים בהיקף 100 מיליון דולר סינגפורי, כ-77.5 מיליון דולר אמריקאי. הבנקים שרכשו אותם שילמו ב-CBDC סיטונאי, כסף דיגיטלי שהבנק המרכזי מנפיק למוסדות פיננסיים ולא לציבור הרחב. לפי MAS, חמישה בנקים הגישו הצעות בהיקף כולל של יותר מפי שניים מהסכום שהוצע. השטרות הם לתקופה של ארבעה שבועות וייפרעו ב-4 בדצמבר.
באותם ימים הודיעו Standard Chartered, OCBC וחברת StraitsX על השלמת ניסוי בהעברת פיקדונות מטוקנים בין פלטפורמות, ו-Ant International השיקה פרוטוקול לסליקה בזמן אמת בין פיקדונות מטוקנים לקרנות כספיות מטוקנות. שלוש ההודעות עוסקות באותה שאלה: איך גם הכסף שמשלם על נכסים מטוקנים עובר לבלוקצ'יין, ולא רק הנכסים עצמם.
שטרות שנולדו על הרשת ויכולים לשמש בטוחה
MAS הנפיקה את השטרות ישירות על Singapore Dollar Test Network, רשת הניסוי שלה לדולר הסינגפורי. ב-The Block תיארו זאת כהנפקה טבעית (native) על הרשת, כלומר השטר קיים מלכתחילה על הלדג'ר ואינו עותק דיגיטלי של רישום במערכת מסורתית. לפי הבנק המרכזי, המשמעות המעשית היא שללווים יש עכשיו נכס שאפשר לשעבד כבטוחה להלוואות על אותה רשת. כך, לפחות בתיאוריה, בנק שצריך נזילות יכול ללוות כנגד השטר בתוך אותה מערכת.
החשבון פשוט. 100 מיליון דולר סינגפורי שווים לפי הדיווח 77.5 מיליון דולר, כלומר שער של כ-0.775 דולר אמריקאי לכל דולר סינגפורי. הצעות של יותר מפי שניים פירושן ביקוש של מעל 200 מיליון דולר סינגפורי, יותר מ-155 מיליון דולר אמריקאי, כך שלפחות 100 מיליון דולר סינגפורי מהביקוש לא קיבלו הקצאה. בין ההנפקה ב-6 בנובמבר לפירעון ב-4 בדצמבר עוברים 28 ימים. ב-The Block עיגלו את ההיקף ל-77 מיליון דולר, וב-Cointelegraph דיווחו על 77.5 מיליון.
מרשת ניסוי ל-SG Digital Ledger
ההנפקה הנוכחית היא שלב בתהליך שנמשך כעשור:
- 2016: סינגפור מתחילה להתנסות בתשלומים בנקאיים על בסיס בלוקצ'יין.
- 2025: בנקים משתמשים ברשת הניסוי ובכסף דיגיטלי שהנפיקה MAS כדי לסלוק ביניהם הלוואות לילה.
- 6 בנובמבר 2026: הנפקת השטרות המטוקנים, בתשלום ב-CBDC סיטונאי.
- 19 בנובמבר 2026: MAS מפרסמת את תוצאות ההנפקה ומודיעה שהרשת תשמש מערכת סליקה למוסדות פיננסיים.
- 4 בדצמבר 2026: פירעון השטרות.
- 2027: הנפקות נוספות של שטרות מטוקנים, הכנסת מוסדות פיננסיים נוספים לניסויים והרחבת השימוש בשטרות כבטוחה.
צ'יה דר ג'יון, המנהל הכללי של MAS, אמר בפסטיבל הפינטק של סינגפור שהרשת תקבל שם חדש, SG Digital Ledger, ותשמש מערכת סליקה למוסדות פיננסיים גם אחרי תום הניסויים. "ככל שהשימוש בנכסים מטוקנים ובכסף דיגיטלי גדל, תידרש סליקה אמינה על CBDC", אמר. "היא הבסיס לסופיות הסליקה ולאמון, במיוחד בסליקה של סכומים גדולים".
סופיות סליקה היא הרגע שבו העברה נחשבת גמורה ובלתי הפיכה מבחינה משפטית. כשהתשלום נעשה בכסף של בנק מרכזי, הצד המקבל אינו חשוף ליציבות של חברה פרטית. כאן ההבדל מול סטייבלקוין כמו USDT או USDC, שנשען על החברה המנפיקה ועל הרזרבות שהיא מחזיקה. מדברי צ'יה עולה ש-MAS רואה ב-CBDC את שכבת הסליקה שעליה אמורים להיסלק נכסים מטוקנים, במיוחד בעסקאות גדולות.

פיקדונות מטוקנים: הבנקים ו-Ant מחברים את הצנרת
פיקדון מטוקן הוא כסף שיושב בחשבון בבנק מסחרי ומיוצג כטוקן על רשת דיגיטלית. הבעלים מחזיק בתביעה על בנק מפוקח, והטוקן יכול לנוע בכל שעה. שתי היוזמות שהוכרזו במקביל לניסוי של MAS עוסקות בשאלה איך הכסף הזה עובר בין מערכות:
| יוזמה | משתתפים | מה נבדק |
|---|---|---|
| שטרות מטוקנים | MAS וחמישה בנקים | הנפקה ותשלום ב-CBDC סיטונאי, 100 מיליון דולר סינגפורי |
| פיקדונות מטוקנים בין פלטפורמות | Standard Chartered, OCBC, StraitsX | העברת פיקדונות מטוקנים בין פלטפורמות שונות |
| Whale Orchestration Protocol | Ant International | סליקה בזמן אמת בין פיקדונות מטוקנים לקרנות כספיות מטוקנות |
בניסוי של Standard Chartered, OCBC ו-StraitsX ציינו החברות שכדי לממש את הפוטנציאל של פיקדונות מטוקנים שפועלים כל הזמן, צריך שהם יעבדו בין פלטפורמות. פיקדון שזמין בכל שעה אבל תקוע במערכת של בנק אחד מתפקד כמו חשבון שאי אפשר להעביר ממנו כסף לבנק אחר. הפרוטוקול של Ant פונה לשימוש אחר, מעבר מיידי בין כסף בפיקדון לקרן כספית מטוקנת. לדוגמה, מחלקת כספים של חברה יכולה להחנות עודפי מזומן בקרן כספית ולהחזיר אותם לפיקדון ברגע שצריך לשלם לספק. בתקצירים שפורסמו על שתי היוזמות לא הופיעו היקפים, רשתות או פרטים טכניים.
גם במערב בוחנים כיוונים דומים, למשל הבנק העולמי, שחבר ל-Circle ולסיטי כדי לבחון סטייבלקוינים לתשלומים, אבל שם המודל נשען על סטייבלקוין של חברה פרטית. וולר מהפד, מנגד, הזכיר את הפריצה לבייננס באזהרה שלו מפני הסיכונים של פיננסים מטוקנים.
מה משקיעים בישראל יכולים לעשות עם הניסוי של סינגפור
השטרות של MAS וה-CBDC הסיטונאי סגורים לציבור, ואין דרך לקנות אותם דרך חשבון מסחר. ההשפעה עליכם עקיפה, ושווה לתרגם אותה להחלטות קונקרטיות:
- אם אתם שוקלים מוצר מטוקן שזמין למשקיעים פרטיים, בדקו מה בדיוק אתם מחזיקים, מי המנפיק ומה מרווחי המסחר והעמלות, כמו שפירטנו בהשוואת העלויות של מניות מטוקנות.
- כשבנקים מרכזיים ומסחריים בונים מסילות סליקה משלהם, חלק מהשימושים העסקיים של סטייבלקוינים עלול לעבור לפיקדונות מטוקנים. אם אתם מחזיקים טוקנים שהסיפור שלהם נשען על תשלומים בין מוסדות, כדאי לעקוב אחרי היוזמות האלה.
- רווח של יחיד ממכירת נכס קריפטו חייב בישראל במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה (לא דרך קרן) מדווחת לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים במדריך המס שלנו.
- בצד הבנקאי, חוזר 2862 של בנק ישראל ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027 ויבטל את חובת בדיקת מקור הכספים ומסלול המטבעות מעל 100 אלף ש"ח בשנה, לטובת בדיקה מבוססת סיכון. עד אז הכלל הישן בתוקף, ולכן כדאי להכין מראש תיעוד של מקור הכסף לפני העברה מבורסה זרה. כאן פירטנו את השינוי.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
