שוק חי
BTC...ETH...SOL...XRP...BNB...ADA...DOGE...BTC...ETH...SOL...XRP...BNB...ADA...DOGE...
רגולציה

ישראלי הוסגר לארה"ב בפרשת הפריצה לגשר נומאד ועלול לרצות עד 20 שנות מאסר

אלכסנדר בלוק, החשוד שמשך כ־2.8 מיליון דולר מגשר נומאד ב־2022, הוסגר לארה"ב ויעמוד לדין על מרמה והלבנת הון בפריצה שבה נגנבו כמעט 190 מיליון דולר.

מערכת ביטקוין ישראל||5 דק' קריאה
שיתוף:
ישראלי הוסגר לארה"ב בפרשת הפריצה לגשר נומאד ועלול לרצות עד 20 שנות מאסר
צילום אילוסטרציה

אלכסנדר בלוק, אזרח ישראלי ורוסי, הוסגר לפנות בוקר בלילה שבין רביעי לחמישי לארצות הברית, שם יעמוד לדין בעבירות מרמה, העברת טובין גנובים והלבנת הון. לפי בקשת ההסגרה האמריקנית, בלוק, שנולד בשם אלכסנדר גורביץ', משך בעצמו טוקנים בשווי כ־2.8 מיליון דולר ממערכת הקריפטו נומאד (Nomad) באוגוסט 2022. בפריצה כולה נגנבו כמעט 190 מיליון דולר. אם יורשע, הוא צפוי לעונש של עד 20 שנות מאסר, הרבה מעבר למה שהיה צפוי לו לפי החוק הישראלי.

נומאד, מערכת שמבוססת בארה"ב, היא גשר בעולם הDeFi, הפיננסים המבוזרים. גשר מאפשר להעביר מטבעות בין רשתות בלוקצ'יין שונות: המטבע המקורי ננעל ברשת אחת, ובתמורה מונפק טוקן מייצג ברשת השנייה. כל הערך של הטוקן המייצג נשען על ההנחה שמאחוריו יושב מטבע נעול. כשהבדיקה הזו נשברת, המערכת מנפיקה ייצוגים של כסף שלא הופקד מעולם.

איך גשר נומאד התרוקן בידי מאות מעתיקים

לפי בקשת ההסגרה, בסוף יולי 2022 איתר בלוק חולשה במערכת ושינה את קוד המחשב שמוודא את נעילת המטבעות, כך שהגשר ינפיק לו ייצוג דיגיטלי בלי תמורה. אחרי שווידא שהמערכת אינה מזהה את השינוי, משך ב־1 באוגוסט 2022 מהארנק של נומאד טוקנים בשווי כ־2.8 מיליון דולר. בהמשך, כך נטען, המיר אותם למטבעות שונים והעביר אותם בין ארנקים דיגיטליים כדי לטשטש את מקור הכספים.

הפריצה לנומאד נחשבת לאחת הגדולות והכאוטיות בתולדות הקריפטו, בעיקר בגלל מה שקרה אחריה. הידיעה על הפרצה התפשטה ברשתות החברתיות, ומאות משתמשים שכפלו את הפעולה של התוקפים. הם החליפו רק את כתובת הארנק בכתובת שלהם ומשכו כסף, בלי ידע טכני מיוחד. לפי נומאד, יותר מ־300 כתובות ארנק לקחו חלק בפריצה, והגשר התרוקן כמעט מכל הנכסים שהיו בו. מחקר של בורסת הקריפטו קוינבייס מצא שכ־88% מהכתובות היו של "מעתיקים", שגנבו יחד כ־88 מיליון דולר, בעוד שאת רוב הטוקנים בעלי הערך משכו שתיים מהכתובות של התוקפים המקוריים.

נתון סכום משוער
סך הגניבה מנומאד כמעט 190 מיליון דולר
חלקם של המעתיקים כ־88 מיליון דולר
הוחזר לבסוף כ־36 מיליון דולר
מיוחס לבלוק כ־2.8 מיליון דולר
"פרס" שבלוק דרש 500 אלף דולר

חצי מיליון דולר "פרס" תחת זהות בדויה

אחרי הפריצה פנה בלוק, לפי בקשת ההסגרה, לסמנכ"ל הטכנולוגיות של נומאד תחת זהות בדויה. הוא התנצל, החזיר חלק קטן מהכספים ודרש 500 אלף דולר כפרס על מציאת הפרצה. נומאד הציעה לגנבים לשמור 10% מהכסף ולא לעמוד לדין, בתנאי שיחזירו את השאר. אחרי שהציעה גם לו 10% מהנכסים שנגנבו, הוא הפסיק את הקשר.

אם מחשבים את ההצעה לפי הסכום המיוחס לו, עשרה אחוזים מ־2.8 מיליון דולר הם כ־280 אלף דולר, קצת יותר ממחצית הסכום שדרש. ברמת הפריצה כולה הוחזרו כ־36 מיליון דולר מתוך כמעט 190 מיליון, כ־19%, ויותר מ־150 מיליון דולר לא הוחזרו. החלק המיוחס לבלוק עצמו קטן יחסית, כ־1.5% מסך הגניבה, אבל הוא זה שעומד כעת לדין בארה"ב.

צילום אילוסטרציה

מבן גוריון לבית המשפט העליון: ציר הזמן

  • 2017: בלוק, אז גורביץ', עולה לישראל. לפי הדיווחים בילה חלק ניכר מזמנו בחו"ל, בין השאר באפריקה.
  • סוף יולי 2022: לפי החשד, הוא מאתר את החולשה בקוד של נומאד.
  • 1 באוגוסט 2022: משיכת טוקנים בשווי כ־2.8 מיליון דולר.
  • 2023: התובעים בארה"ב מגישים כתב אישום בן שמונה סעיפים, בהם הונאת מחשב והלבנת הון.
  • 29 באפריל 2025: שינוי שם מגורביץ' לבלוק, ולמחרת הנפקת דרכון חדש.
  • 1 במאי 2025: מעצר בנמל התעופה בן גוריון, לפני שעלה לטיסה לרוסיה.
  • בהמשך: בית המשפט המחוזי מכריז עליו כבר־הסגרה, העליון דוחה את ערעורו, וגם עתירתו לדיון נוסף בפני נשיא בית המשפט העליון נדחית.
  • אוקטובר 2026: ההסגרה מתבצעת. בתיק טיפל עו"ד אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.

ההלכות שהעליון קבע בדרך להסגרה

פסק הדין של העליון בעניינו של בלוק קבע הלכות תקדימיות, והן נוגעות לכל מי שפעיל בקריפטו בישראל. השופטים פסקו שהמונח "חדירה לחומר מחשב" יפורש בהרחבה ויחול גם על ניצול פרצות אבטחה וטעויות תכנות. גם כשהקוד עצמו מאפשר משיכה בגלל באג, ניצול הבאג עשוי להיכנס לגדר העבירה.

ההלכה השנייה נוגעת להלבנת הון. בבלוקצ'יין פומבי כל העברה רשומה וגלויה לכולם, אבל העליון קבע שהפומביות אינה שוללת את העבירה, משום שזהות בעלי הארנקים נשארת אנונימית וההעברות בין ארנקים מקשות לאתר את הכספים. לפי ההלכה הזו, המרות והעברות כמו אלה שמיוחסות לבלוק יכולות לבסס אישום בהלבנת הון גם כשכל תנועה מתועדת ברשת.

מה פרשת נומאד מלמדת מחזיקי טוקנים מגושרים בישראל

למשקיע הישראלי הממוצע אין קשר ישיר לתיק, אבל שתי ההלכות ומנגנון הקריסה של הגשר רלוונטיים למי שפעיל ב־DeFi:

  • מי שנתקל בבאג שמאפשר למשוך כסף שאינו שלו צריך לדעת שלפי הפרשנות של העליון, ניצול טעות תכנות עשוי להיחשב חדירה לחומר מחשב. גם המעתיקים בנומאד רק החליפו כתובת ארנק.
  • טוקן מגושר שווה בדיוק כמו הבטוחה הנעולה מאחוריו. כשהגשר מתרוקן, לייצוגים שהנפיק כבר אין גיבוי. כדאי לבדוק אם המטבע שאתם מחזיקים הוא המקורי ברשת שלו או גרסה עטופה שעברה דרך גשר, ולשקול כמה מהתיק חשוף לסיכון כזה.
  • אחסון בארנק קר מגן על המפתחות שלכם, אבל אינו מגן מפני כשל בחוזה של גשר. אלה שני סוגי סיכון נפרדים, ושווה לעבור על המדריך שלנו לאחסון בטוח של ביטקוין.
  • העברת הכספים בין ארנקים לא מנעה את איתורו של בלוק, והעליון קבע שהעברות כאלה יכולות לבסס עבירת הלבנת הון גם ברשת פומבית.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.

אהבתם את הכתבה? שתפו אותה

שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.

מקורות

  1. 1.ynet כלכלה

הכתבה מבוססת על דיווחים בתקשורת הכלכלית בעולם ואינה מהווה ייעוץ השקעות.

  • נומאד
  • הסגרה
  • פריצת קריפטו
  • DeFi
  • הלבנת הון

עוד ברגולציה