Formation מבקשת להפעיל זירת מניות מטוקנות על סולאנה, והאיחוד האירופי מגייס את התעשייה לכתיבת תקנים

Formation הגישה הודעה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) על כוונתה להפעיל זירת מסחר בניירות ערך מטוקנים על רשת סולאנה. לפי The Block, מדובר בזירה הראשונה מסוגה על הרשת, וההשקה צפויה בתחילת 2027. ב-9 בנובמבר, היום שבו פורסם הדיווח, פרסמו גם הבנק המרכזי האירופי (ECB), הנציבות האירופית ורשות ניירות הערך והשווקים של האיחוד (ESMA) קול קורא לחברות מהתעשייה להצטרף לקבוצה שתכתוב את התקנים לאחזקה ולסליקה של ניירות ערך כאלה.

נייר ערך מטוקן הוא מניה, אג"ח או יחידת קרן שהבעלות עליהם נרשמת כטוקן על בלוקצ'יין, במקום (או לצד) רישום אצל מסלקה. ההבטחה המוכרת היא מסחר מסביב לשעון, סליקה מהירה יותר ואפשרות לשלב את הנכס באפליקציות פיננסיות על הרשת. שני המהלכים שפורסמו השבוע מראים שארה"ב ואירופה ניגשות לאותו רעיון מכיוונים שונים מאוד.

שלוש המניות שיפתחו את הזירה של Formation

לפי הדיווח, בין ההנפקות הראשונות יהיו מניות מטוקנות של Exodus Movement, Forward Industries ו-Galaxy Digital. הדיווח לא מפרט מדוע נבחרו דווקא החברות האלה ואם יצטרפו אליהן מניות נוספות בהמשך.

המסלול האמריקאי כאן מתחיל ביוזמה של חברה פרטית, שבונה את הזירה על רשת ציבורית ופונה לרגולטור בהודעה. הדיווח מבוסס על תקציר בלבד, ולכן עדיין לא ידוע איך תיראה המשמורת על המניות שמאחורי הטוקנים, מי יורשה לסחור בהם ואילו זכויות בעלי מניות יעברו למחזיקים. הפרטים האלה יקבעו אם מדובר במניה רגילה ברישום חדש או במוצר נגזר. מי שעוקבים אחרי שער הסולאנה יכולים לרשום לעצמם שזירה כזו מוסיפה שימוש לרשת, אבל לוח הזמנים מדבר על 2027, והיקף הפעילות בפועל לא ידוע.

הדרך האירופית: רגולטורים כמשקיפים, התעשייה כותבת

באירופה הסדר הפוך. שלושת המוסדות מקימים את European Tokenisation Standards Group (ETSG), קבוצה בהובלת התעשייה שתנסח תקנים טכניים ושוקיים. רשאים להגיש מועמדות איגודי תעשייה מהאיחוד, מוסדות גלובליים, חברות פרטיות וחברות פינטק. ה-ECB, הנציבות ו-ESMA ישתתפו כמשקיפים.

המטרה המוצהרת היא לאפשר לחברות להחזיק ולסלוק ניירות ערך מטוקנים על פני פלטפורמות שונות של טכנולוגיית ספרים מבוזרים (DLT), ולוודא שהפלטפורמות האלה מתחברות למערכת הפיננסית הקיימת. המוסדות הזהירו שפיצול בין פלטפורמות עלול להגביל את התועלת של הטוקניזציה, וציינו שהקבוצה רשאית להמליץ לרשויות האיחוד על דרכים לעודד חברות לאמץ את התקנים.

התקנים ישרתו את Appia, היוזמה של היורוסיסטם (מערכת הבנקים המרכזיים של גוש האירו) לשרטוט תוכנית אב לשווקים פיננסיים מטוקנים באירופה. בספטמבר השיק היורוסיסטם את Pontes, מערכת שמאפשרת למוסדות פיננסיים לסלוק עסקאות סיטונאיות בנכסים מטוקנים בכסף של הבנק המרכזי. האירופים בונים קודם את צנרת הסליקה ואת שפת התקנים המשותפת, ורק אחר כך מצפים לזירות שיתחברו אליהן. בעסקאות כאלה הצד הכספי נסלק בכסף בנק מרכזי ולא בסטייבלקוין של חברה פרטית, וזה הבדל מהותי מול המודל שמתפתח על רשתות ציבוריות.

לוח הזמנים של שני המסלולים

הפער בין המסלולים בולט. בארה"ב מניות מטוקנות עשויות להיסחר על סולאנה כבר בתחילת 2027, בערך באותו זמן שבו הקבוצה האירופית רק מתחילה את עבודתה, ותקנים ראשוניים צפויים שם כשנה אחר כך. החילוף הצפוי בראשות ה-ECB נופל באמצע התקופה הזו, ועדיין לא ברור אם ישפיע על הקצב של Appia.

משקיע ישראלי מול מניה מטוקנת: מה לבדוק לפני שקונים

משקיעים ישראלים כבר קונים מניות אמריקאיות דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר. מניה מטוקנת שתיסחר על סולאנה היא מסלול אחר, ולכן כדאי לבדוק כמה דברים לפני שמתלהבים. בדקו מי מחזיק בפועל במניה שמאחורי הטוקן, אם הטוקן מקנה זכות לדיבידנד ולהצבעה, ומי רשאי לקנות אותו בכלל. זירה שפועלת מול ה-SEC עשויה להגביל את המשתמשים לפי מדינת מגורים או סוג משקיע, ועד שהפרטים יפורסמו אין לדעת אם ישראלים ייכללו.

בצד המיסוי, אם תחזיקו טוקנים כאלה בארנק עצמאי ותמכרו אותם ישירות, כדאי לברר מראש עם יועץ מס כיצד לדווח. רשות המסים מחייבת דיווח בטופס 1399 תוך 30 יום על מכירה ישירה של קריפטו, ולא ברור מראש אם נייר ערך מטוקן יטופל לצורך זה כקריפטו או כנייר ערך רגיל. הפרטים המלאים על דיווח ושיעורי מס נמצאים במדריך המס על קריפטו בישראל.

הפסדי הון שמומשו מקוזזים מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך. נניח שהרווחתם 10,000 שקל על מניה מטוקנת והפסדתם 4,000 שקל על מכירת ביטקוין באותה שנה. הרווח החייב יעמוד על 6,000 שקל, ובשיעור של 25% המס יהיה 1,500 שקל במקום 2,500 שקל. כדי לקזז בפועל תצטרכו תיעוד מסודר של שתי העסקאות, עם תאריכים, מחירי קנייה ומכירה ואישורים מהפלטפורמה.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.