ה-CFTC אישרה ל-Backpack ול-tZERO פעילות נגזרים וסליקה על בלוקצ'יין
רגולטור הנגזרים האמריקאי אישר את סבב הבקשות הראשון להפעלת מסחר וסליקה מוסדרים בנגזרים שמבוססים על בלוקצ'יין, ו-Backpack ו-tZERO זכו באישורים.

הוועדה האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC), הרגולטור שמפקח על שוק הנגזרים בארה"ב, אישרה את הסבב הראשון של בקשות להקמת פעילות מוסדרת של נגזרים ושל סליקה שנשענת על בלוקצ'יין. בין החברות שזכו באישורים נמצאות Backpack ו-tZERO, כך דיווח The Block ב-16 בנובמבר 2026. הבקשות עוסקות בשתי שכבות של השוק: הזירה שבה נפגשים קונים ומוכרים, והמסלקה שמבטיחה שכל צד יקבל את מה שמגיע לו.
הפרטים שפורסמו עד כה מצומצמים. הדיווח לא מפרט על אילו רשתות תרוץ הפעילות, אילו חוזים ייסחרו, מתי ייפתח המסחר בפועל ואיזה אישור בדיוק קיבלה כל חברה. מה שאפשר לקרוא מהמהלך הוא שהרגולטור האמריקאי מוכן לשלב רישום על בלוקצ'יין בתוך תשתית נגזרים מפוקחת.
למה האישור לסליקה כבד יותר מהאישור לזירה
בשוק נגזרים, המסלקה היא הלב. היא נכנסת בין הקונה למוכר, גובה מכל אחד מהם ביטחונות (מרג'ין), מחשבת כל יום רווחים והפסדים ודורשת השלמות כשהפוזיציה מתדרדרת. אם צד אחד קורס, המסלקה סופגת את המכה ושאר השוק ממשיך לעבוד.
בבורסות קריפטו שפועלות מחוץ לארה"ב, חוזים עתידיים מנוהלים כבר שנים על מערכות פנימיות שמחסלות פוזיציות אוטומטית ברגע שהביטחון נשחק. השוק המפוקח האמריקאי עבד עד כה בעיקר על תשתית מסורתית. אישור לסליקה שמבוססת על בלוקצ'יין פותח פתח לשילוב בין המהירות של התשתית הזו לבין ההגנות של שוק מוסדר.
| שכבה | מודל מסורתי | מודל על שרשרת |
|---|---|---|
| רישום פוזיציות | מאגר מרכזי של המסלקה | רישום משותף על בלוקצ'יין |
| העברת ביטחונות | דרך בנקים מתווכים, בימי עסקים | העברה של נכס דיגיטלי, אפשרית בכל שעה |
| חישוב רווח והפסד | בדרך כלל פעם או פעמיים ביום | יכול להתעדכן ברציפות |
| נראות | דיווחים תקופתיים לרגולטור | נתונים שאפשר לאמת על השרשרת |
הטבלה מתארת את מה שהמודל מאפשר באופן עקרוני. איך בדיוק Backpack ו-tZERO ייישמו כל שורה בה, הדיווח עדיין לא מגלה.
חשבון מרג'ין שזז בקצב של השוק
קחו דוגמה מספרית להמחשה (המספרים אינם מהדיווח). סוחר פותח חוזה עתידי על ביטקוין בשווי 50,000 דולר ומפקיד ביטחון ראשוני של 10%, כלומר 5,000 דולר. נניח שהמסלקה דורשת ביטחון שמירה של 7%, שהם 3,500 דולר.
ביום שישי בערב הביטקוין יורד ב-4%. ההפסד על הפוזיציה הוא 2,000 דולר (4% מ-50,000), ובחשבון נשארים 3,000 דולר. זה מתחת לרף של 3,500. במערכת מסורתית, דרישת ההשלמה עשויה להגיע רק ביום המסחר הבא, והכסף יעבור דרך הבנק עוד יום אחרי זה. בינתיים המחיר ממשיך לזוז, והסיכון יושב על המסלקה ועל שאר המשתתפים.
במסלקה שפועלת על שרשרת, אותה דרישה של 500 דולר יכולה להופיע תוך דקות, והסוחר יוכל, אם הזירה תקבל זאת, להעביר סטייבלקוין כביטחון גם בשבת בלילה. מנגד, מהירות פועלת לשני הכיוונים. סוחר שלא מגיב בזמן עלול לגלות שהחיסול מגיע מהר יותר ממה שהוא רגיל בשוק המסורתי.

מה Backpack ו-tZERO מקבלות בפועל
לפי The Block, מדובר בסבב הראשון של בקשות מהסוג הזה שה-CFTC מאשרת. אישור של רגולטור אמריקאי יכול לעזור לחברות לפנות ללקוחות שדורשים פיקוח לפני שהם מעבירים כסף, למשל גופים מוסדיים, אבל הדיווח לא מפרט אילו לקוחות הן מתכוונות לשרת.
השאלות הפתוחות הן מעשיות. כמה נזילות תגיע לזירות החדשות, אילו נכסים יתקבלו כביטחון, ואיך ישתלבו הכללים של ה-CFTC על הגנת לקוחות ובידוד כספים עם רישום שקוף ברשת. התשובות יקבעו אם האישורים ייתרגמו לנפח מסחר או יישארו על הנייר.
משקיע ישראלי מול זירת נגזרים מפוקחת על שרשרת
אם אתם שוקלים לסחור בנגזרים על פלטפורמות כאלה, הצעד הראשון הוא לבדוק אם הן בכלל מקבלות תושבי ישראל. אישור של ה-CFTC נוגע לפעילות בארה"ב, והוא לא מבטיח פתיחה ללקוחות מחו"ל. עד שזה יתברר, מי שמחפש חשיפה מפוקחת לביטקוין יכול לקנות קרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר דרך חשבון מסחר רגיל בישראל, שבו הבנק או הברוקר מנכים את המס. אפשרויות נוספות מפורטות במדריך לקניית ביטקוין בישראל.
העברת כספים היא נקודת חיכוך מוכרת. בנקים בישראל נוטים לעכב או לתשאל העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ולבקש מסמכים על מקור הכסף. חוזר 2862 של בנק ישראל, שפורסם ב-7 באוקטובר 2026 וייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027, קובע שבנק לא יוכל לסרב לשירותי תשלום רק משום שמקור הכסף בקריפטו, ומחליף את הבדיקה החובה בבדיקה מבוססת סיכון. לפי החוזר, ספק זר מורשה ממדינה שאינה בסיכון גבוה מוריד את רמת הסיכון. עד אז עדיין חל הכלל הישן של בדיקת מקור הכספים מעל 100,000 שקל בשנה, ולכן כדאי לשמור כל אישור הפקדה, משיכה ודוח פעולות כבר מהיום הראשון. הפירוט נמצא בכתבה שלנו על חוזר 2862.
בצד המס, רווח של יחיד מקריפטו ממוסה בישראל כרווח הון בשיעור 25%, ומכירה ישירה מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדים שמומשו מקזזים רווחי הון באותה שנה, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.


