וול סטריט ג'ורנל: החברה של בו היינס קיבלה 6.3 מיליון דולר מטת'ר בזמן שקידם את חוק הסטייבלקוינים

לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מיום רביעי, בו היינס, ששימש יועץ הקריפטו של הנשיא דונלד טראמפ, החזיק בשליש מחברת ההשקעות Nxum, שאותה הקים עם שותפים, בזמן שלחץ על חברי הקונגרס להעביר את חוק GENIUS להסדרת סטייבלקוינים. באותה תקופה קיבלה Nxum סכום של 6.3 מיליון דולר במסגרת עסקה עם טת'ר, מנפיקת USDT, והתשלום הראשון עבר בזמן שהיינס עדיין כיהן בממשל.

סטייבלקוין הוא מטבע דיגיטלי שמחירו צמוד לנכס יציב, בדרך כלל לדולר. חוק GENIUS קובע את הכללים להנפקת מטבעות כאלה בארצות הברית, ולכן מנפיקים כמו טת'ר הם צד מעוניין ישיר בניסוח שלו.

ההודעות בסיגנל והתשלום של טת'ר ל־Nxum

לפי העיתון, היינס שמר על קשר עם שותפיו ב־Nxum ועדכן אותם דרך אפליקציית סיגנל על התקדמות החוק, בזמן שכיהן כיועץ הקריפטו של הנשיא. הוא גם לחץ על השותפים לתאר חברי קונגרס רפובליקנים שהתנגדו להצעה כמי ש״פוגעים בנשיא״ וכמי ש״נקנו ושולמו על ידי שופרות דמוקרטיים כמו קוינבייס ו־a16z״.

החלק הרגיש בדיווח הוא העיתוי. התשלום מטת'ר הגיע לחברה שבה היה להיינס חלק משמעותי, והתשלום הראשון עבר לפני שעזב את תפקידו הממשלתי. אם מחשבים לפי שיעור ההחזקה בלבד, שליש מ־6.3 מיליון דולר הוא 2.1 מיליון דולר. מדובר בחישוב תיאורטי, כי הדיווח אינו מפרט כיצד חולק הכסף בין השותפים או אם חולק בכלל.

באוגוסט 2025 הצטרף היינס לטת'ר כ״יועץ אסטרטגי״, ובחודש שאחרי מונה למנכ״ל הזרוע האמריקאית שלה. Cointelegraph פנה לטת'ר לקבלת תגובה ולא נענה מיד.

מטקס החתימה ועד הכניסה לתוקף בינואר 2027

הציר הזה מסביר למה הדיווח עדיין רלוונטי, אף שהחוק נחתם לפני יותר משנה:

• יולי 2025: חוק GENIUS עובר בקונגרס ונחתם בטקס שהשתתפו בו בכירים מתעשיית הקריפטו, כולל אנשי טת'ר וסירקל. היינס נכח, וטראמפ הזכיר אותו אישית.
• אוגוסט 2025: היינס מצטרף לטת'ר כיועץ אסטרטגי.
• החודש שאחריו: היינס מתמנה למנכ״ל טת'ר בארצות הברית.
• אוקטובר 2026: הוול סטריט ג'ורנל מפרסם את פרטי ההחזקה ב־Nxum ואת העסקה עם טת'ר.
• ינואר 2027: מועד הכניסה המתוכנן של החוק לתוקף.

בין החתימה לכניסה לתוקף נמצא השלב שבו נקבעים הפרטים בפועל. החוק מחייב את משרד מבקר המטבע (OCC), את תאגיד ביטוח הפיקדונות (FDIC), את מועצת הפדרל ריזרב ואת משרד האוצר לכתוב תקנות למטבעות האלה. הדיון על הקשרים בין אנשי ממשל למנפיקים מתנהל אפוא בזמן שהרגולטורים עדיין עובדים על הכללים.

הדלת המסתובבת בין הרגולטורים לחברות הקריפטו

היינס אינו היחיד שעבר מתפקיד ציבורי לתעשייה. Cointelegraph מונה כמה דוגמאות נוספות:

ה־CFTC היא הוועדה האמריקאית לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים. מינויו של ווב הוכרז באותו יום רביעי שבו פורסם הדיווח על היינס.

הרקע הפוליטי חריף יותר בגלל ההכנסות של הנשיא עצמו. טראמפ דיווח על רווחים של 1.4 מיליארד דולר מהשקעות הקשורות לנכסים דיגיטליים ב־2025, כולל מיליוני דולרים מ־World Liberty Financial, חברת הקריפטו של משפחתו שמנפיקה את הסטייבלקוין USD1. לבני משפחת הנשיא יש אפוא מוצר שכפוף ישירות לאותו חוק, והדיווח על היינס מחזק את הטענות שהנשיא, משפחתו ואנשי צוותו נהנים אישית מחוקים שהם עוזרים לנסח ולהעביר.

מחזיקים USDT בישראל: מה כדאי לבדוק עכשיו

הדיווח עוסק בניגוד עניינים ובאתיקה של אנשי ממשל. הוא אינו טוען דבר על הרזרבות של USDT או על יכולת הפדיון שלו, ואין בו כשלעצמו סיבה למכור מטבעות. מי שמחזיק USDT יכול בכל זאת לעקוב אחרי שלב כתיבת התקנות עד ינואר 2027, כי שם ייקבעו הכללים שיחולו על המנפיקים בארצות הברית.

אם אתם מחזיקים סטייבלקוינים בבורסה זרה כ״חניה״ בין עסקאות, שווה לבדוק כמה מהתיק יושב אצל מנפיק אחד. פיזור בין מנפיקים שונים מקטין את החשיפה לאירוע רגולטורי שפוגע במנפיק ספציפי.

מי שמתכנן להמיר יתרות לשקלים צריך להיערך מראש. בנקים בישראל מעכבים לעיתים קרובות העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ומבקשים מסמכים על מקור הכספים, ולכן כדאי לשמור היסטוריית עסקאות מלאה. המדריך שלנו על מכירת ביטקוין והעברת הכסף לבנק מפרט אילו מסמכים מבקשים בדרך כלל.

בצד המיסוי, רווח של יחיד מקריפטו חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה של מטבעות (שלא דרך קרן) מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. הפסדים שמומשו באותה שנה מתקזזים מול רווחי הון, גם מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על קריפטו בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.