הפורצים של בייננס הפסידו 119 מיליון דולר בהמרות חפוזות, ומאמתי את'ריום קיבלו את רוב 30 המיליון שזרמו לרשת
לפי Bitquery, הבהלה להמיר את השלל מבייננס עלתה לפורצים כ־119 מיליון דולר, וכ־29.5 מיליון דולר זרמו לבוני בלוקים ולמאמתים ברשת את'ריום.
הפורצים שרוקנו את בייננס בפריצה של 6.3 מיליארד דולר איבדו כ־119 מיליון דולר מהשלל בזמן שניסו להעלים אותו. כך עולה מתחקיר שפרסמה חברת ניתוח הנתונים Bitquery ב־30 באוקטובר, שעקב אחרי ההמרות שביצעו התוקפים במחירים גרועים בזמן שמיהרו להוציא את הכסף מהישג ידם של מנפיקי הסטייבלקוינים. ההפסד של התוקפים הפך לרווח של אחרים. כ־60 מיליון דולר נשארו בידי חברות מסחר ובוטים אוטומטיים אחרי עלויות, ועוד כ־29.5 מיליון דולר הגיעו לבוני הבלוקים ולמאמתים של רשת את'ריום.
הלחץ של התוקפים מובן. מנפיקי סטייבלקוינים יכולים להקפיא טוקנים בכתובת מסוימת, ולכן כל שעה שבה השלל נשאר בסטייבלקוינים היא שעה של סיכון. הם המירו אותו ל־ETH ול־TRX, נכסים שאין להם מנפיק מרכזי שיכול לחסום אותם, ושילמו על המהירות פרמיה גבוהה. ה־FBI כבר ייחס את הפריצה לצפון קוריאה וקרא ל־THORChain לחסום את הכספים הגנובים.
שלוש קופות שדלפו בדרך החוצה
הנתונים של Bitquery מאפשרים לפרק את ההפסד לשלושה מקורות עיקריים:
| זירה | מה עשו הפורצים | עלות מול מחיר השוק |
|---|---|---|
| את'ריום | קנו ETH מעל מחיר השוק | כ־71.5 מיליון דולר |
| טרון | המירו כ־234 מיליון USDT ל־TRX | כ־22.4 מיליון דולר |
| טוקנים כמו UNI, PEPE ו־ENA | מכרו מתחת למחיר השוק | כ־24.8 מיליון דולר |
אם מחברים את שלוש השורות מגיעים ל־118.7 מיליון דולר, קרוב מאוד לכ־119 מיליון שמציין התחקיר. בטרון אפשר גם לחשב את מחיר החיפזון באחוזים: 22.4 מיליון דולר פרמיה על 234 מיליון USDT הם כ־9.6% מעל השוק על כל דולר שהומר.
באת'ריום הפער היה חד יותר בנקודות מסוימות. לחץ הקנייה דחף את המחיר במאגר הנזילות המרכזי של WETH/USDT ב־Uniswap עד 38% מעל המחיר בשאר השוק. בוטי ארביטראז' (מסחר שמנצל פערי מחיר בין זירות) יכלו לקנות ETH במקומות אחרים ולמכור אותו לתוך המאגר המנופח.
איך מכרז ה־MEV העביר את הכסף למאמתים
כדי לנצל פער מחיר כזה צריך להיכנס לבלוק לפני המתחרים, והמקום בבלוקים של את'ריום מוגבל. כאן נכנס לתמונה שוק ה־MEV (Maximal Extractable Value, הערך שאפשר להפיק מסידור העסקאות בבלוק). סוחרים משלמים לבוני בלוקים מתמחים כדי שהעסקאות שלהם יקבלו עדיפות, והבונים מצדם מתחרים זה בזה על הזכות שהמאמת יציע את הבלוק שלהם, ומעבירים לו חלק גדול מהתמורה.
בין 20:30 UTC ב־29 באוקטובר ל־01:00 UTC ב־30 באוקטובר, חלון של ארבע שעות וחצי, קיבלו בוני הבלוקים 10,251 ETH בטיפים. בחלון המקביל בלילה הקודם הם קיבלו 4.6 ETH בלבד. היחס בין שני המספרים עומד על כ־2,228, ומכאן הקפיצה של יותר מפי 2,200 שמדווחת בתחקיר.
לפי מעקב התשלומים של Bitquery, המאמתים קיבלו באותו פרק זמן כ־11,217 ETH, והבונים השאירו אצלם כ־564 ETH אחרי חלוקת התשלומים, שעברו ברובם דרך ה־relay של Titan. מאמתים שפועלים דרך שירותי סטייקינג כמו Lido יכולים לחלק את תגמולי הביצוע גם למשתתפים, כך שחלק מהרווח המקרי יכול להגיע למשקיעים שנעלו ETH לאבטחת הרשת.
בוטים שנכוו במכרז
התחרות גבתה מחיר גם מהצד המרוויח. Bitquery ספרה 10,235 עסקאות כושלות באת'ריום בחלון הזמן הזה, לעומת כ־3,500 בלילה הקודם. הבוטים שילמו עמלות גז גם על עסקאות שנכשלו בזמן שהתחרו על אותן הזדמנויות.
התחקיר מביא שתי דוגמאות. ארנק המקושר לבוט ה־MEV המוכר jaredfromsubway לכד הנחות מסחר בהיקף 2.87 מיליון דולר, אבל שילם 2.95 מיליון דולר בעמלות ונשאר עם הפסד של כ־110 אלף דולר. בוט אחר, שלא זוהה, שילם 3.51 מיליון דולר כדי לנצל הזדמנויות בשווי 3.24 מיליון דולר וגם הוא סגר את הלילה במינוס. בטרון, לעומת זאת, סוחרים שניצלו את הפערים שיצרה ההמרה ל־TRX רשמו כ־12.4 מיליון דולר לפני עמלות.
מה מחזיקי ETH בישראל יכולים ללמוד מהלילה של 29 באוקטובר
אם אתם מחזיקים ETH בסטייקינג דרך Lido או שירות דומה, ייתכן שחלק מהתגמולים של אותו לילה הגיע גם אליכם. מדובר באירוע שנבע מהבהלה של הפורצים, ולא כדאי לגזור ממנו תשואה צפויה לחודשים הבאים. אם תמכרו בהמשך ETH שאתם מחזיקים, מכירה ישירה חייבת במס רווח הון בשיעור 25%, ויש לדווח עליה לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפרטים המלאים נמצאים במדריך המס על קריפטו.
מי שקונה ETH ישירות במאגרים מבוזרים יכול ללמוד מהפער של 38% שנפתח ב־Uniswap. בימים של תנודות חריגות כדאי להשוות את המחיר במאגר למחיר בבורסות הגדולות ולהגדיר מגבלת החלקה (slippage, הסטייה המקסימלית שתסכימו לה בין המחיר הצפוי למחיר הביצוע) נמוכה, כדי שעסקה לא תתבצע במחיר מנופח. דרכים נוספות לקנות את המטבע מפורטות במדריך לקניית את'ריום.
לגבי כספים שמגיעים אליכם מארנקים לא מוכרים, בנקים בישראל נוטים לשאול על מקור הכסף בהעברות מבורסות זרות, ועד 1 במאי 2027 עדיין חלה בדיקת מקור כספים ומסלול מטבעות מעל 100 אלף ש"ח בשנה. גם אחרי שהבדיקה תוחלף בגישה מבוססת סיכון, לפי חוזר בנק ישראל 2862, מעבר של מטבעות דרך מיקסרים או בורסות לא מפוקחות יעלה את רמת הסיכון בעיני הבנק. שמרו אישורי קנייה ותיעוד של מסלול הכסף מהיום הראשון.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
