טראמפ מקפיא את מכסי חוק גרהאם על רוסיה, וזלנסקי מגיב: ההחלטה עוזרת רק לרוסים

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חתם בשעת לילה ביום שישי על צו נשיאותי שמשהה את שני סעיפי המכסים בחוק הסנקציות החדש נגד רוסיה. הראשון הוא מכס של עד 500% על כל סחורה רוסית שנכנסת לארה״ב. השני הוא מכסים של עד 100% על מדינות שנמנות עם חמש הקונות הגדולות של נפט או גז רוסי, ובהן סין והודו. הצו נחתם יומיים לפני המועד שבו הסעיפים היו אמורים להיכנס ליישום, והוא נשען על סעיף ויתור מטעמי "אינטרס לאומי" שקיים בחוק עצמו. "הגשתי לקונגרס אישור לכך שמתן ויתור כזה הוא לטובת האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית", כתב טראמפ בצו.

אם אתם מחזיקים ביטקוין או מניות, המהלך נוגע בשני נושאים שמזיזים שווקים בתקופה הזו, מחיר האנרגיה והחשש ממלחמת מכסים מול סין והודו.

מה בדיוק הוקפא בחוק גרהאם

שמו הרשמי של החוק הוא Lindsey O. Graham Sanctioning Russia and Iran Act of 2026. הוא הוגש לפני יותר משנה, ומי שעמד מאחוריו היה הסנאטור הרפובליקני המנוח לינדזי גרהאם מדרום קרוליינה. בית הנבחרים העביר אותו ב־16 בספטמבר, וטראמפ חתם עליו יומיים אחר כך. מטרתו המוצהרת הייתה לפגוע בכלכלה הרוסית כעונש על המשך הפלישה הרחבה לאוקראינה, וחלק מהכלים בו כוונו לקונות של הנפט הרוסי. ההכנסות ממכירת נפט הן מקור מימון קריטי למאמץ המלחמתי של רוסיה.

לשווקים, הסעיף השני משמעותי במיוחד. מכס משני (מכס שמוטל על מדינה שלישית בגלל שהיא סוחרת עם המדינה המוענשת) בגובה 100% על סין והודו היה פותח חזית סחר רחבה הרבה יותר מרוסיה עצמה.

ציר הזמן: מהדיזל ועד הצו של יום שישי

• לפני יותר משנה: החוק מוגש לקונגרס ביוזמת גרהאם, ובניסוח שלו משתתף גם הסנאטור הדמוקרטי ריצ׳רד בלומנטל.
• 16 בספטמבר: בית הנבחרים מאשר את החוק.
• 18 בספטמבר: טראמפ חותם, והשעון של 30 הימים מתחיל לרוץ.
• שבוע לפני הצו: הממשל משעה זמנית, עד אפריל 2027, את הסנקציות על יצוא דיזל רוסי, כדי להקל על מחסור באספקה שנגרם מהמלחמה באיראן.
• 16 באוקטובר, בלילה: הצו שמשהה את שני סעיפי המכסים.
• 3 בנובמבר: בחירות האמצע, כשלמפלגה הרפובליקנית רוב צר בשני בתי הקונגרס.

הרצף הזה עוזר להבין את העיתוי. מחירי הדלק הגבוהים הם נושא רגיש לבוחרים האמריקאים, ובתוך שבוע הממשל ריכך פעמיים צעדים שהיו עלולים לצמצם את זרימת האנרגיה הרוסית לשוק.

קייב מזהירה, מוסקבה מברכת

זלנסקי הגיב ביום שבת ברשת X: "ההחלטה לבטל את כל זה, לחסום את כל זה, נראית לי שגויה. והיא בהחלט עוזרת רק לרוסים". הוא הוסיף שהוא מצפה להקלות נוספות: "הקלות הסנקציות יימשכו. אני חושב שעסקת הדיזל והמהלך סביב חוק לינדזי גרהאם הם לא הסוף. למרבה הצער".

כבר ביום שישי, בבריסל, תיאר זלנסקי את התרחיש שמדאיג אותו: "הסנקציות יוסרו אחרי הגז. הן יוסרו על משהו אחר. אחר כך זה יגיע למערכת הבנקאית, לאנשים מסוימים, לתעשייה הכימית". באותה הזדמנות הדגיש שאוקראינה עדיין נשענת על טכנולוגיה צבאית ומודיעין אמריקאיים, למרות המאמצים לפתח חלופות.

במוסקבה בירכו על הצו. קיריל דמיטרייב, שליח הכלכלה של פוטין, כתב שהשעיית חלק מסעיפי החוק "מסמנת רגע חשוב והיסטורי באמת", ושהדיאלוג הכלכלי ומאמצי השלום בין ארה״ב לרוסיה יימשכו. בלומנטל, לעומתו, כתב שטראמפ "מאשר שוב שהוא עומד לצד בריון צמא דם" ונגד רוב האמריקאים, נציגיהם בשני בתי הקונגרס ובעלות הברית האירופיות.

הנפט כחוליה המקשרת לביטקוין

הצו מגיע בזמן שהמלחמה באיראן משפיעה על שוק הנפט ועל אספקת הדלק. בתנאים כאלה, צעד שמשאיר נפט וגז רוסיים זורמים לשוק העולמי עשוי לסייע בריסון המחירים, גם אם לא מיד. ביטול האיום של מכס 100% על סין והודו מסיר גם תרחיש שבו שתי צרכניות אנרגיה גדולות נאלצות לבחור בין הנפט הרוסי לבין השוק האמריקאי.

לביטקוין יש כאן אינטרס עקיף. מחיר נפט גבוה מזין ציפיות אינפלציה, ואלה משפיעות על ציפיות הריבית בארה״ב, שקובעות במידה רבה את התיאבון לנכסי סיכון. כשהבית הלבן מאותת שמחירי הדלק עומדים גבוה בסדר העדיפויות שלו לפני הבחירות, שחקנים בשוק עשויים לפרש זאת כנכונות לפעול נגד זינוקים נוספים. מנגד, אם זלנסקי צודק והקלות יגיעו גם למערכת הבנקאית הרוסית, עשויות לעלות שאלות רגולטוריות סביב זרימות כסף רוסיות, כולל דרך קריפטו.

איך משקיע ישראלי יכול לקרוא את המהלך

בשבועות הקרובים כדאי לעקוב בעיקר אחרי מחיר הנפט, שישפיע על התיק שלכם יותר מההצהרות הדיפלומטיות. אם ברנט יתחיל לרדת, הלחץ האינפלציוני עשוי להתמתן, וזה בדרך כלל נוח לנכסי סיכון. אם המלחמה באיראן תמשיך לדחוף אותו למעלה, ייתכן שההקלות לרוסיה לא יספיקו לקזז.

שני תאריכים כדאי לסמן ביומן: 3 בנובמבר, מועד בחירות האמצע, ואפריל 2027, מועד סיום ההקלה על הדיזל הרוסי. אחרי הבחירות, השיקול של מחיר הדלק לבוחר עשוי לאבד משקל, והמדיניות יכולה להשתנות.

אם אתם מחזיקים ביטקוין דרך קרנות מחקות ישראליות (שנסחרות מאז 31 בדצמבר 2024, בדמי ניהול של כ־0.2% בשנה) או דרך קרן סל ביטקוין אמריקאית בחשבון ברוקר מקומי, מס רווחי ההון של 25% מנוכה במקור על ידי הבנק או הברוקר. מי שמוכר מטבעות ישירות צריך לדווח לרשות המסים בטופס 1399 תוך 30 יום. מי שממש הפסד בתקופה תנודתית כזו יכול לקזז אותו מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים ממניות, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. הפרטים המלאים מופיעים במדריך המס על קריפטו בישראל.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.