ה-SEC נכנסת למחלוקת על חוזי הפרפ צמודי המניות שה-CFTC אישרה
רשות ניירות הערך האמריקאית מצטרפת לוויכוח על השאלה אם ה-CFTC הייתה צריכה לאשר חוזים נצחיים על מניות בודדות. מה זה המוצר, למה הוא מעורר מחלוקת ומה עומד מאחורי החשבון של פוזיציה ממונפת.

רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) נכנסת למחלוקת שמתבשלת סביב הרשות האחות שלה. לפי דיווח של The Block מ-11 בנובמבר 2026, ה-SEC מצטרפת לוויכוח על השאלה אם הרשות לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) הייתה צריכה לאשר חוזים נצחיים, או בשמם המקצועי perpetual derivatives, על מניות בודדות. הדיווח הראשוני לא מפרט באיזה אופן פועלת ה-SEC ומה עמדתה המלאה, ולכן כדאי להתייחס בזהירות לכל הערכה לגבי התוצאה. ברור עם זאת שהשאלה כבר אינה עניין פנימי של ה-CFTC.
חוזה פרפ על מניה, ולמה הוא מטריד את וול סטריט
חוזה פרפ (perpetual futures) הוא חוזה עתידי בלי תאריך פקיעה. במקום לגלגל את הפוזיציה מחודש לחודש, הסוחר מחזיק אותה כמה שירצה, ומחיר החוזה נשמר קרוב למחיר הנכס באמצעות "תשלום מימון" (funding rate) שעובר בין הלונגים לשורטים כל כמה שעות. המוצר הזה צמח בבורסות הקריפטו והפך לכלי מסחר מרכזי בהן על ביטקוין ואת'ריום, בדרך כלל עם מינוף גבוה.
כשמחילים את אותו מבנה על מניה של חברה אמריקאית, נוצר מוצר שמאפשר חשיפה ממונפת למניה בלי לקנות אותה, בלי חשבון ברוקר מסורתי ובלי לעבור דרך הבורסות שה-SEC מפקחת עליהן. מכאן נובעת השאלה המשפטית: ברגע שנכס הבסיס הוא נייר ערך, מי צריך לאשר את הנגזר עליו.
שתי רשויות שמחזיקות כל אחת חצי מהתיק
בארה"ב חלוקת העבודה בין שתי הרשויות קבועה בחוק כבר עשרות שנים, אבל היא נבנתה לעולם של חוזים עתידיים רגילים ולא של מוצרי קריפטו.
| SEC | CFTC | |
|---|---|---|
| תחום ליבה | ניירות ערך: מניות, אג"ח, קרנות סל | חוזים עתידיים, אופציות על סחורות, סוואפים |
| גופים מפוקחים | בורסות מניות, ברוקרים, מנפיקים | בורסות נגזרים, ברוקרי חוזים עתידיים |
| חוזים עתידיים על מניה בודדת | פיקוח משותף עם ה-CFTC לפי החוק הקיים | פיקוח משותף עם ה-SEC לפי החוק הקיים |
| חוזה פרפ על מניה בודדת | מוקד המחלוקת | אישרה את המוצר |
השורה האחרונה היא לב העניין. חוזים עתידיים על מניה בודדת הם תחום שבו החוק דורש תיאום בין שתי הרשויות. אם ה-CFTC אישרה חוזה נצחי על מניה כמוצר שנמצא בסמכותה בלבד, ה-SEC עלולה לראות בזה עקיפה של הפיקוח שלה על שוק המניות. מנגד, מי שתומך באישור יכול לטעון שחוזה בלי פקיעה עם מנגנון מימון הוא מוצר נגזר שונה במבנה שלו, ולכן שייך לעולם של ה-CFTC.

למה בורסות הקריפטו עוקבות מקרוב
מסחר בחוזי פרפ הוא מקור הכנסה משמעותי לבורסות קריפטו גדולות, ומוצר דומה על מניות אמריקאיות פותח שוק רחב בהרבה מזה של מטבעות דיגיטליים. אם המחלוקת תוכרע לכיוון של פיקוח הדוק יותר של ה-SEC, הדרך של מוצרים כאלה לשוק האמריקאי עלולה להתארך ולהתייקר. אם האישור של ה-CFTC יעמוד בעינו, בורסות נגזרים שבפיקוחה יוכלו כנראה להציע אותם בלי לעבור דרך מנגנון הפיקוח של שוק המניות.
כשרשות פדרלית שנייה מעלה שאלות על החלטה של רשות אחרת, הוויכוח עובר מדיון על מוצר מסוים לשאלה עקרונית על גבולות הסמכות. שאלות מהסוג הזה נוטות להימשך זמן, ומי שבונה עסק או פוזיציה על בסיס האישור הנוכחי צריך לקחת את אי הוודאות הזו בחשבון.
חשבון קצר: מה עולה פוזיציה ממונפת בחוזה נצחי
כדי להבין למה רגולטורים של שוק המניות חוששים, כדאי לעשות חשבון על מספרים היפותטיים. נניח מניה שנסחרת ב-200 דולר, ואתם פותחים לונג על 10 יחידות בחוזה פרפ, כלומר חשיפה של 2,000 דולר. במינוף של פי 5 אתם מפקידים בטחונות של 400 דולר בלבד.
אם שיעור המימון עומד על 0.01% לכל 8 שעות, אתם משלמים אותו שלוש פעמים ביום, כלומר 0.03% ביום. על חשיפה של 2,000 דולר זה 0.60 דולר ביום, ו-18 דולר על פני 30 יום. העלות הזו נצברת גם כשהמניה עומדת במקום.
ירידה של 10% במניה, ל-180 דולר, מוחקת 200 דולר, חצי מהבטחונות שהפקדתם. ירידה של 20% מוחקת את כל 400 הדולר, ובפועל הבורסה תסגור את הפוזיציה עוד לפני כן, כשתגיעו לרף הבטחונות המינימלי. מי שקנה את אותה מניה בחשבון ברוקר רגיל ב-2,000 דולר נשאר אחרי ירידה של 20% עם מניות בשווי 1,600 דולר ועם אפשרות לחכות.
המשקיע הישראלי בזמן שהרגולטורים מתווכחים
המחלוקת בוושינגטון לא משנה את מה שזמין לכם היום. מי שרוצה חשיפה למניות אמריקאיות יכול לקנות אותן ישירות דרך חשבון ברוקר ישראלי, ובאותו חשבון אפשר גם לקנות קרנות סל אמריקאיות על ביטקוין ואת'ר, כשהבנק או הברוקר מנכה את המס.
אם אתם שוקלים לסחור בחוזי פרפ על מניות או על קריפטו בבורסה זרה, כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון:
- רווח הון של יחיד בישראל ממוסה ב-25%, ומדריך המס על קריפטו מסביר איך מדווחים. הפסדים ממומשים מקזזים רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות.
- בנקים בישראל מעכבים לא פעם העברות שמגיעות מבורסות קריפטו זרות ומבקשים תיעוד על מקור הכספים. שמרו דוחות מסחר מלאים, כולל תשלומי מימון וחיסולי פוזיציות.
- עד 1 במאי 2027 עדיין חלה בבנקים בדיקת מקור הכספים המחייבת מעל 100 אלף שקל בשנה, ורק אחר כך תיכנס לתוקף הבדיקה מבוססת הסיכון של חוזר 2862.
- אם המחלוקת בארה"ב תסתיים בצמצום או בביטול האישור של ה-CFTC, מוצרים שהושקו על בסיסו עלולים להשתנות או להיסגר, ומי שמחזיק בהם פוזיציה פתוחה צריך להיות מוכן לכך.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.


