אחרי פריצת בייננס: הערך הנעול ב־Aave וב־Lido ירד בכ־1.7 מיליארד דולר, וקוינבייס מנסה להרגיע

הערך הנעול (TVL, סך הנכסים שהופקדו בפרוטוקול) בשניים מפרוטוקולי ה־DeFi הגדולים, Aave ו־Lido, ירד בכ־1.7 מיליארד דולר בין 27 באוקטובר ל־3 בנובמבר. לפי ניתוח של CryptoSlate, ה־TVL של Aave ירד בכמיליארד דולר, הירידה הדולרית הגדולה מבין הפרוטוקולים הגדולים שנבדקו, ושל Lido בכ־713 מיליון דולר. בתקופה הזו, ב־29 באוקטובר, נפרצה בייננס. לפי Decrypt נגנבו כ־6.4 מיליארד דולר, ולפי The Block ו־Cointelegraph כ־6.3 מיליארד. בדוח שפרסמה בייננס ב־3 בנובמבר נכתב שנפגעו נכסים בשווי של כ־6.34 מיליארד דולר ושהחברה תספוג את הנזק בעצמה.

יש כאן הסתייגות שכדאי להכיר. ירידה במחירי הטוקנים מקטינה את ה־TVL גם כשאף מפקיד לא הזיז שקל, ולכן ירידה בערך הנעול אינה מוכיחה כשלעצמה בריחת הון או חדלות פירעון. הנתונים מ־Aave מראים שבמקרה הזה התרחשו גם משיכות של ממש.

הארנק של הפורצים נכנס ל־Aave

לפי LlamaRisk, ספקית ניהול הסיכונים של Aave, ארנק שקושר לפורצים הפקיד בפרוטוקול 60 מיליון USDT ולווה כנגדם 19,762 יחידות של WETH (את'ר עטוף), בשווי של כ־44.6 מיליון דולר באותה עת. ההלוואה הסתכמה אפוא בכ־74% משווי הביטחונות, כך שהייתה מגובה בעודף. בהערכה מ־30 באוקטובר קבעה LlamaRisk שהפוזיציה כפופה לחיסול רגיל ואינה מסכנת את המפקידים.

בהמשך הקפיאו ה־Guardians של Aave (גוף שמוסמך לבצע פעולות חירום בפרוטוקול) 175 מאגרים בגרסה V3 ועוד 117 בגרסה V4. במאגרים המוקפאים נעצרו הפקדות והלוואות חדשות, אבל החזרי הלוואות, משיכות וחיסולים המשיכו לפעול. מפקידים יכלו למשוך את הטוקנים הזמינים, אבל הפקדות חדשות לא יכלו להחליף אותם.

כשכמעט כל הכסף במאגר מושאל

LlamaRisk דיווחה שהמשיכות דחפו כמה מאגרים גדולים לניצולת של 92% עד 100%, כלומר כמעט כל הכסף שהופקד בהם היה בידי לווים. נניח מאגר USDC שבו הופקדו 500 מיליון דולר ברמת ניצולת של 96%. 480 מיליון דולר מושאלים, ורק 20 מיליון זמינים למשיכה. מפקיד שמחזיק 30 מיליון במאגר כזה יכול למשוך לכל היותר 20 מיליון, ואת היתרה יקבל רק כשלווים יחזירו הלוואות. בזמן ההקפאה גם הפקדות חדשות לא יכלו למלא את החור.

ריבית ההלוואות עלתה בהתאם, וה־stewards של Aave הורידו זמנית את החלק העליון של עקומות הריבית.

נכון לעדכון מ־2 בנובמבר, ל־USDT, ל־USDC ול־USDT0 עדיין אין כוח לווה כביטחונות בתצורות שנפגעו. מי שמפקיד אותם שם לא יכול ללוות כנגדם.

הסטייבלקוינים התכווצו עוד לפני הפריצה

הפריצה פגשה שוק שכבר איבד נזילות. לפי לוח הנתונים של DeFiLlama, שווי השוק של הסטייבלקוינים עמד ב־3 בנובמבר על 293.8 מיליארד דולר, ירידה של כ־10.8 מיליארד בתוך 30 יום. USDT ו־USDC אחראים לכ־8.4 מיליארד מתוכם, כ־78% מהירידה. סדרה היסטורית נפרדת של DeFiLlama, בעלת כיסוי שונה, מראה ירידה מ־308.8 מיליארד דולר ב־4 באוקטובר ל־303.3 מיליארד ב־27 באוקטובר, עוד לפני האירוע.

לפי Elliptic, הלבנת השלל התפרסה על כ־12,000 ארנקים בתוך פחות מארבעה ימים, ומנפיקי הסטייבלקוינים הקפיאו כ־44% מהסכום. הקפאה של טוקנים גנובים אינה מוציאה אותם אוטומטית מההיצע, ופדיון אצל המנפיק תמורת דולרים שונה מהעברת טוקנים בין ארנקים. ב־CryptoSlate מציינים שהשוק ייראה בריא יותר כשתחזור הנפקה נטו של סטייבלקוינים, ההפקדות בפרוטוקולי ההלוואות יחזרו וניצולת המאגרים תרד. עלייה ב־TVL הדולרי לבדה לא תעיד שהמזומן חזר.

קוינבייס וגרייסקייל מדברים על משמורת

קוינבייס פרסמה ביום רביעי פוסט שבו נכתב שהיא לא נפגעה ושיותר מ־99% מנכסי הלקוחות יושבים בארנק קר, שאינו מחובר לאינטרנט. המפתחות הפרטיים של הארנקים הקרים מפוצלים לחלקים שלעולם אינם מורכבים מחדש במלואם, גם בזמן חתימה על עסקה. לאף עובד אין גישה קבועה לשירות החתימה של הארנקים החמים, קצב ההעברה מהארנק הקר לחם מוגבל, וזינוקים חריגים במשיכות מעוכבים עד לבדיקה של הצוות. הבורסה יכולה גם להפעיל "מתגי השבתה" שמנתקים את מפתחות החתימה לגמרי.

החברה כתבה שהיא יוצאת מהנחה שעובדיה יהיו יעד לפישינג, ולכן סיסמה, סשן או מכשיר גנובים לא אמורים להספיק לבדם, ופעולות רגישות דורשות כמה אישורים. ההיסטוריה שלה מסבירה את הדגש. במאי 2025 חשפה קוינבייס שעבריינים שיחדו נציגי שירות בחו״ל כדי לגנוב מידע אישי על פחות מ־1% מהמשתמשים הפעילים החודשיים, ולאחר מכן דרשו כופר של 20 מיליון דולר שהחברה סירבה לשלם. בשבוע שעבר דיווחה על אירוע אבטחה אצל ספקית האנליטיקה Amplitude שחשף פרטי קשר של קבוצה קטנה של לקוחות, בלי פגיעה בכספים. לפי הפוסט, הנכסים מוחזקים ביחס של 1:1 ואינם מושאלים בלי הוראת הלקוח, ונכון ל־30 בספטמבר החזיקה הבורסה 8.6 מיליארד דולר במזומן ושווי מזומן ו־377 מיליארד דולר בנכסים בפלטפורמה.

זאק פנדל, ראש המחקר של גרייסקייל, כתב בדוח ביום שלישי שהפריצה עלולה לפגוע באמון זמנית אבל תוביל בסופו של דבר לאבטחה חזקה יותר בבורסות. לדבריו, היא "מדגישה את החשיבות של משמורת מוסדית", כמו זו של מוצרי הקריפטו הנסחרים בארה״ב, שמחזיקים את נכסיהם בבנקים בעלי רישיון מדינתי ואצל משמורנים מוסמכים ומציעים בדרך כלל אחסון לא מקוון, ארנקים מרובי חתימות, אישורי SOC ופוליסות ביטוח.

השוק התחיל להתאושש. אחרי הפריצה ירד הביטקוין מתחת ל־77 אלף דולר, ו־BNB איבד יותר מ־8% ב־24 שעות. ביום רביעי עלה שווי שוק הקריפטו ב־2% ב־24 שעות לכ־2.63 טריליון דולר, אחרי שפל שבועי של כ־2.55 טריליון מוקדם יותר באותו יום, ועדיין נותר כ־100 מיליארד דולר מתחת לרמה של 28 באוקטובר. אנדרה דראגוש, ראש המחקר של Bitwise, ייחס את היציאות האחרונות מקרנות הביטקוין האמריקאיות לסביבת risk-off (בריחה זמנית מנכסי סיכון) קצרת טווח ולא לשינוי מבני בגישת המוסדיים.

למשקיע הישראלי: מי מחזיק את המפתחות שלכם

אם קניתם קרן סל ביטקוין אמריקאית דרך חשבון ברוקר ישראלי, מבנה המשמורת שתיאר פנדל רלוונטי לכם, ושווה לבדוק בתשקיף מי המשמורן של הקרן. הבנק או הברוקר מנכים את המס במקור. אם אתם מחזיקים קרן מחקה ביטקוין ישראלית, דמי הניהול נעים סביב 0.2% בשנה והמס מנוכה בבנק, ובתשקיף תמצאו איך הקרן מקבלת את החשיפה. מי שמחזיק מטבעות בבורסה זרה ואינו סוחר בהם באופן שוטף יכול להעביר אותם לארנק בשליטתו, לפי ההנחיות במדריך לשמירת ביטקוין בבטחה.

מי שמפקיד סטייבלקוינים ב־Aave או בפרוטוקול דומה צריך לבדוק את ניצולת המאגר לפני ההפקדה. ברמה של 90% ומעלה, משיכה גדולה עלולה להיתקע. ומי שמכר בהפסד בשבוע של הפריצה יכול לקזז את ההפסד הממומש מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והיתרה עוברת לשנים הבאות. הפרטים המלאים, כולל מס רווחי הון של 25% ודיווח על טופס 1399, נמצאים במדריך המס על קריפטו.

הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.