וולס פרגו, מיקרוסופט ואלפבית מסרבות שמניותיהן ייסחרו כטוקנים במיזם של OKX ו-ICE
22 חברות, בהן וולס פרגו, Arm ואינטואיט, התנגדו להכללת מניותיהן בפלטפורמת OKXICE של OKX וחברת האם של בורסת ניו יורק, תחת פטור החדשנות של ה-SEC.
עד יום שישי הגישו 22 חברות התנגדות לכך שמניותיהן הרשומות בארה"ב ייסחרו בגרסה מטוקנת בפלטפורמה בשם OKXICE. מדובר במיזם משותף של בורסת הקריפטו OKX ושל Intercontinental Exchange (ICE), חברת האם של הבורסה לניירות ערך בניו יורק, שמבקש לפעול תחת פטור החדשנות של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC). לפי דיווח של רויטרס, בין המצטרפות האחרונות לרשימת המתנגדות נמצאות וולס פרגו, Arm Holdings ואינטואיט, שהוסיפו את שמן למיקרוסופט ולאלפבית, חברת האם של גוגל, בשבוע האחרון.
מניה מטוקנת היא אסימון דיגיטלי שנרשם על גבי בלוקצ'יין ומייצג חשיפה למניה רגילה. הרעיון הוא להעביר את המסחר במניות לתשתית שבורסות קריפטו מכירות היטב, עם ארנקים דיגיטליים וסליקה על גבי השרשרת. פטור החדשנות של ה-SEC הוא המסלול הרגולטורי שבתוכו אמורים להתקיים ניסויים כאלה, והוויכוח עכשיו הוא על השאלה אם החברות שהמניות שלהן הן חומר הגלם של הניסוי צריכות להסכים לו.
22 מתוך 62: איך נראית רשימת המתנגדות
כשהמיזם הגיש את בקשתו ל-SEC מוקדם יותר החודש, הוא הציע לכלול 62 חברות. הדיווח האחרון הוסיף שש מתנגדות, ו-22 חלקי 62 הם כ-35.5% מהרשימה המקורית. נשארו 40 חברות שלא התנגדו, כ-64.5%, אבל גם קואומו עצמו לא מתיימר שהמספר הזה יחזיק.
| נתון | מספר |
|---|---|
| חברות שהוצעו בבקשה ל-SEC | 62 |
| חברות שהתנגדו עד יום שישי | 22 |
| מתנגדות שנסחרות בנאסד"ק | 16 |
| מתנגדות שנסחרות בבורסת ניו יורק | 6 |
| שיעור המתנגדות מהרשימה המקורית | כ-35.5% |
הפילוח לפי בורסות מעניין יותר מהמספר הכולל. 16 מתוך 22 המתנגדות, כ-73%, רשומות בנאסד"ק, ורק שש נסחרות בבורסת ניו יורק, שבבעלות ICE, השותפה במיזם. נאסד"ק היא מתחרה ישירה של ICE, והיא גם פרסמה מראש אזהרה לחברות ששוקלות להשתתף.
האזהרה שנאסד"ק פרסמה בספטמבר
בספטמבר פרסמה נאסד"ק הנחיות לחברות ששוקלות להשתתף במסחר במניות מטוקנות תחת פטור החדשנות. לפי ההנחיות, מנפיקים "must be cautious about their participation", כלומר צריכים לנהוג בזהירות בהשתתפותם. נאסד"ק הוסיפה שההשלכות על הנזילות, על גילוי המחיר ועל ערך המניה לבעלי המניות בטווח הארוך "may not become apparent until well after the experiment is underway", כלומר עלולות להתברר רק הרבה אחרי שהניסוי יתחיל.
מבחינת מנהל כספים בחברה ציבורית, החשש מובן. אם המניה שלו נסחרת במקביל בשני מקומות, בבורסה המסורתית ובפלטפורמה מבוססת טוקנים, הנזילות עלולה להתפצל והמחיר עלול להיקבע במקום שאין לחברה שליטה עליו. קשה גם להתעלם מכך שהבורסה שפרסמה את האזהרה היא זו שעלולה לאבד נפח מסחר אם הניסוי יצליח.
החברות עצמן שומרות על שתיקה. דוברי וולס פרגו ו-Arm Holdings סירבו להגיב לקוינטלגרף, ואינטואיט לא השיבה לפנייה באופן מיידי.
קואומו מצפה לעוד התנגדויות
אנדרו קואומו, מושל ניו יורק לשעבר ויו"ר משותף של OKXICE, אמר לקוינטלגרף ביום שלישי שהמיזם צפה התנגדויות נוספות. לדבריו, החברות מעדיפות להימנע מלהיות הראשונות שבוחנות את מודל המסחר החדש. בקריאה הזאת, ההתנגדות נובעת פחות מעמדה עקרונית נגד טוקניזציה ויותר מרצון לראות מישהו אחר סופג את הסיכונים בשלב המוקדם.
כך התגלגלו הדברים לפי המקורות:
- ספטמבר: נאסד"ק מפרסמת הנחיות זהירות לחברות ששוקלות את פטור החדשנות של ה-SEC.
- מוקדם יותר באוקטובר: OKXICE מגישה בקשה ל-SEC ומציעה 62 חברות.
- השבוע האחרון: מיקרוסופט ואלפבית נמצאות ברשימת המתנגדות.
- יום שלישי: קואומו אומר שהמיזם מצפה להתנגדויות נוספות.
- יום שישי: רויטרס מדווחת על 22 מתנגדות, בהן וולס פרגו, Arm ואינטואיט.
לשוק הקריפטו יש כאן שני סימנים מנוגדים. השותפות בין בורסת קריפטו לחברת האם של הבורסה הוותיקה בניו יורק מראה עד כמה התשתית של הקריפטו מתקרבת לליבת שוק ההון. ובאותו זמן, חלק מהחברות הציבוריות הגדולות בארה"ב מבהירות שהן רוצות לקבוע בעצמן אם המניות שלהן ייכללו בניסוי כזה.
מניה מטוקנת דרך פלטפורמת קריפטו: מה כדאי לבדוק מישראל
משקיעים ישראלים רבים מחזיקים מניות אמריקאיות דרך חשבון מסחר רגיל בבנק או אצל ברוקר. מניה מטוקנת שנקנית בפלטפורמת קריפטו היא מוצר שונה, גם אם היא עוקבת אחרי אותו נייר. הסיפור של OKXICE מראה שהחברה המנפיקה עצמה עשויה להתנגד למוצר, ולכן לפני שאתם קונים טוקן כזה בכל פלטפורמה, בדקו מי מנפיק אותו, מה הזכות שהוא נותן לכם בפועל והאם החברה שמאחורי המניה מעורבת בכלל.
בצד הרגולטורי, בישראל רשות ניירות ערך מפקחת על ניירות ערך וקרנות, ורשות שוק ההון מעניקה רישיונות לנותני שירותים בנכסים דיגיטליים. מוצר שיושב בין שני העולמות מחייב אתכם לשאול את הפלטפורמה איזה רישיון יש לה ובאיזו מדינה.
בצד המיסוי, רווח של יחיד מקריפטו חייב במס רווח הון של 25%, ומכירה ישירה שלא דרך קרן מחייבת דיווח לרשות המסים בטופס 1399 בתוך 30 יום. הפסדי הון שמומשו מקוזזים מול רווחי הון באותה שנת מס, כולל רווחים מניירות ערך, והפסד שלא נוצל עובר לשנים הבאות. בקרן מחקה או בתעודת סל שנקנית דרך ברוקר ישראלי המס מנוכה במקור, ואילו במכירה ישירה החובה לדווח היא עליכם. את הפרטים המלאים תמצאו במדריך המס על ביטקוין וקריפטו בישראל.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
