בינאנס קנתה מניות סירקל ב-100 מיליון דולר, וחתמה על חמש שנים של USDC
בינאנס קיבלה 1.24 מיליון מניות סירקל בהנחה ותקבל עמלה חודשית על יתרות USDC. במקביל, העברות סטייבלקוין חוצות גבולות עלו ב-77.5% ל-220 מיליארד דולר.
ב-17 בספטמבר הנפיקה סירקל, המנפיקה של הסטייבלקוין USDC, 1,237,011 מניות מסוג A לבינאנס בהקצאה פרטית תמורת כ-100 מיליון דולר. הפרטים נחשפו ביום שלישי בדיווח לרשות ניירות ערך האמריקאית, כך דיווח Cointelegraph. מחיר המניה בעסקה, כ-80.8 דולר, שיקף הנחה לעומת מחיר השוק לפני הסגירה.
זו הייתה רק המחצית הראשונה של ההודעה. במקביל חתמו שתי החברות על הסכם מסחרי לחמש שנים שבו סירקל תשלם לבינאנס עמלת תמריץ חודשית, שגובהה נקבע לפי כמות ה-USDC שמוחזקת דרך תשתית הארנקים החכמים של סירקל. בינאנס התחייבה בתמורה לפעילות קידום נוספת של המטבע בפלטפורמה שלה.
מי משלם למי, וכמה זמן
המבנה של העסקה מעניין יותר מהכותרת. בינאנס קיבלה מניות בהנחה והתחייבה לא למכור, להעביר, להמחות או לשעבד אותן עד שנתיים, תוך שמירה על זכויות ההצבעה בתקופת החסימה. המגבלה יכולה להסתיים מוקדם יותר אם בינאנס תסיים את ההסכם המסחרי בנסיבות מסוימות.
ההסכם החדש מחליף שני הסכמים קודמים בין החברות, מנובמבר 2024 ומאוגוסט 2025. לפי CryptoSlate, יתרות ה-USDC של לקוחות בבינאנס גדלו פי חמישה בקירוב מאז ההסכם הראשון. סירקל מרוויחה מהריבית על עתודות הדולר שמגבות את USDC, כלומר כל דולר נוסף שיושב בבינאנס מייצר לה הכנסה, אבל היא משלמת על ההפצה הזו בעמלות שנוגסות במרווח. העסקה החדשה מקבעת את התלות ההדדית לחמש שנים ומצמידה לה החזקה במניות.
CRCL, מניית סירקל הנסחרת בבורסת ניו יורק, עלתה ביותר מ-1.3% במסחר המוקדם של יום שלישי.
הנתון שמסביר למה זה קורה עכשיו
ביום רביעי פרסמה Chainalysis את מדד אימוץ הקריפטו הגלובלי שלה לשנת 2026, ובתוכו מספר שמסביר את היגיון העסקה. העברות סטייבלקוין חוצות גבולות עלו ב-77.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2026, מ-124.2 מיליארד דולר ל-220.3 מיליארד. באותה תקופה בדיוק ירד שווי השוק הכולל של הקריפטו ב-37%, ל-2.1 טריליון דולר.
| מדד | 12 חודשים עד יוני 2025 | 12 חודשים עד יוני 2026 | שינוי |
|---|---|---|---|
| העברות סטייבלקוין חוצות גבולות | 124.2 מיליארד דולר | 220.3 מיליארד דולר | 77.5%+ |
| שווי שוק כולל של הקריפטו | כ-3.3 טריליון דולר | 2.1 טריליון דולר | 37%- |
הגודל הממוצע של העברה חוצת גבולות עמד על כ-3,000 דולר, סכום אופייני לתשלום לספק, להעברה למשפחה בחו"ל או להוצאת חיסכון ממטבע מתנדנד. פיליפ גרדוול, סמנכ"ל כלכלה בטד'ר, אמר ל-Chainalysis שהפעילות הפכה עקבית ועוברת דרך ארנקים בקצב יציב במקום בהתפרצויות, וזו החתימה של מסחר ופעילות עסקית ולא של ספקולציה. החברה גם זיהתה 4,708 מסדרונות תשלום חדשים בין מדינות בתקופה הנמדדת, שהעבירו יחד 2.64 מיליארד דולר.
באותו דוח יש נתון נוסף שראוי לתשומת לב: הכלכלה הקריפטוגרפית כולה, במונחי פעילות ולא מחיר, התכווצה ב-1.6% בלבד ל-9.4 טריליון דולר, למרות מחיקה של 2.1 טריליון משווי השוק.
שלושה מהלכים באותו שבוע
העסקה של בינאנס וסירקל לא הייתה בודדה. ביום שלישי הפעילה SoFi סליקה חיה של הסטייבלקוין שלה, SoFiUSD, על גבי רשת מאסטרקארד, בתוכנית כרטיסים שלפי החברה צפויה לעבור 25 מיליארד דולר במחזור שנתי. CryptoSlate מזכירה שהמספר הזה הוא תחזית, ושהחברה לא פרסמה כמה כבר נסלק בפועל במטבע.
באותו יום פרסמה ויזה מחקר על כוונות אימוץ בארה"ב. שיעור המשיבים שאמרו שישתמשו בסטייבלקוין עלה מ-36% ל-56% כאשר הוצגה בפניהם הגנת צרכן ברמה בנקאית. הפער בין שני המספרים האלה הוא בדיוק מה שהרגולציה מנסה לגשר עליו.
ובבריסל, הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים באיחוד ביקשו לשנות את כללי MiCA. הדרישה הנוכחית מחייבת מנפיקי סטייבלקוין להחזיק חלק מהעתודות כפיקדונות בבנקים, והבנקאים המרכזיים רוצים להחליף אותה במבחני נזילות ליום אחד ולחמישה ימים, מתוך חשש שמשיכות פתאומיות של מנפיקים יפגעו במלווים. המשמעות היא העברה של סיכון הפדיון ממערכת הבנקאות למנפיק עצמו.
מה מונח על השולחן בישראל
עבור ישראלי, לסטייבלקוין יש שני שימושים נפרדים לגמרי, וכדאי לא לערבב ביניהם.
הראשון הוא כלי עבודה של סוחר. USDT ו-USDC הם מטבע המסחר העיקרי בבורסות, ומי שיוצא מפוזיציה לתוך סטייבלקוין בדרך כלל חושב על זה כעל "מזומן". רשות המסים לא. המרה של ביטקוין ל-USDC היא מכירה לכל דבר, והרווח הריאלי חייב ב-25% מס גם אם הכסף לא עזב את הבורסה. שרשרת של חמש החלפות כזו היא חמישה אירועי מס נפרדים, כל אחד מחושב בשקלים לפי שער היום.
השני הוא גישה לדולר וצינור תשלומים. כאן נמצא החלק שרלוונטי לעסקים ישראליים שמשלמים לספקים ולפרילנסרים בחו"ל, ובדיוק הקטגוריה שהנתונים של Chainalysis מתארים. החיכוך המוכר הוא בצד הבנקאי: העברה של סכום מבורסה זרה לחשבון ישראלי עדיין נתקלת בדרישות מקור כספים, וסכומים גדולים נבלמים או מתעכבים. עסקה בין בינאנס לסירקל לא משנה את זה.
נקודה שלישית, טכנית אבל יקרה: חשבון בבורסה זרה מחייב דיווח שנתי לרשות המסים גם אם לא בוצעה מכירה, והחזקת סטייבלקוין נכללת בזה. מי שמחזיק יתרות USDC בבינאנס כבר שנים ולא דיווח, נמצא בפיגור שקל יחסית לתקן.
מה לעקוב
שלוש נקודות יקבעו אם השבוע הזה היה סימן למגמה. האחת, האם סירקל תצליח לגדול בהיקף מהר יותר מקצב שחיקת המרווח שהיא משלמת על הפצה. השנייה, האם השינוי ב-MiCA יתקבל, ואם כן מי סופג את סיכון הפדיון. השלישית, האם מספרי המסדרונות של Chainalysis ימשיכו לעלות בשנה הבאה גם בלי שוק שורי מאחוריהם.
הכתבה נועדה למטרות מידע בלבד ואינה ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. השקעה בנכסים דיגיטליים חשופה לתנודתיות גבוהה ולסיכון להפסד מלא של הקרן.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
שלחו לחבר שמתעניין בקריפטו, בקבוצת הוואטסאפ או בטלגרם.
