12 אתרי DeFi שרשומים אצל Name.com נחטפו, וכ־138 אלף דולר נגנבו

האקרים השתלטו על 12 אתרי אינטרנט של פרוטוקולי DeFi (מימון מבוזר: שירותי מסחר, הלוואות והפקדות שפועלים על חוזים חכמים בלי מתווך) וגנבו כ־138 אלף דולר. לפי רישומי המרשם שבדק אתר The Block, כל 12 הדומיינים רשומים דרך אותו רשם דומיינים, Name.com. לפי The Block, המכנה המשותף הזה מרמז על פריצה. הדיווח פורסם ב־31 באוקטובר 2026.

12 דומיינים, רשם אחד

רשם דומיינים הוא החברה שדרכה בעל אתר קונה ומנהל את שם המתחם שלו. בממשק הניהול של הרשם נקבעות רשומות ה־DNS, כלומר ההוראות שאומרות לדפדפן לאיזה שרת לפנות כשאתם מקלידים את כתובת האתר. מי שמשיג גישה לממשק הזה יכול להפנות את הכתובת המקורית לשרת אחר לגמרי, בלי לגעת בקוד של הפרויקט.

כאשר תריסר פרויקטים שאינם קשורים זה לזה נפגעים, והגורם שמחבר ביניהם הוא הרשם, קשה להניח ש־12 צוותי פיתוח עשו את אותה טעות אבטחה במקביל. לכן תשומת הלב מופנית ל־Name.com. עם זאת, הניסוח של The Block זהיר: הדיווח מתאר ממצא ממרשם הדומיינים ולא אישור רשמי לאופן שבו התוקפים חדרו. מי שמשתמש בפרוטוקולים מבוזרים צריך לעקוב אחרי ההודעות בערוצים הרשמיים של כל פרויקט כדי לדעת אם האתר שהוא רגיל אליו נכלל ברשימה.

איך נראית חטיפת דומיין מצד המשתמש

בחטיפת DNS כמעט שום סימן חיצוני לא מסגיר את התקיפה. אתם מקלידים את הכתובת הנכונה, או לוחצים על סימנייה ששמרתם לפני שנה, ומגיעים לאתר שנראה זהה למקור. בתרחיש כזה התוקף מעתיק את הממשק (ה־front-end, החלק הגרפי שמתקשר עם הארנק) ומוסיף לו קוד שמבקש מכם לאשר הרשאה או לחתום על הודעה. ברגע שמי ששולט בדומיין מפנה אותו לשרת שלו, הוא יכול גם להנפיק לו תעודת אבטחה, כך שאייקון המנעול בדפדפן עשוי להופיע כרגיל.

סימנייה שמורה, עצה נפוצה נגד אתרי פישינג עם כתובת דומה, לא עוזרת במקרה כזה, כי היא מובילה אתכם בדיוק לדומיין שנחטף. ההגנה האמיתית נמצאת בחלון האישור של הארנק.

138 אלף דולר וחשבון החשיפה שלכם

בחלוקה פשוטה, 138 אלף דולר על פני 12 אתרים הם כ־11,500 דולר בממוצע לאתר. הממוצע לא אומר הרבה על כל נפגע בנפרד, כי הסכום תלוי במספר המשתמשים שנכנסו לאתר בזמן החטיפה ובגודל הארנקים שחתמו. מה שכן אפשר לחשב מראש הוא כמה אתם עצמכם חושפים בכל אישור.

נניח שבארנק שלכם יש 20,000 דולר במטבע USDC ואתם רוצים להחליף 500 דולר בלבד. אם תאשרו לאתר הרשאה בלתי מוגבלת (ברירת המחדל בממשקים רבים), חוזה זדוני יוכל למשוך את כל 20,000 הדולר. אם תגבילו את ההרשאה ל־500 דולר, זה הנזק המקסימלי, פי 40 פחות. הרשאה שניתנה נשארת בתוקף גם אחרי שסגרתם את הדפדפן, עד שתבטלו אותה במפורש, ולכן הרשאה ישנה לכתובת לא מוכרת היא סיכון פתוח גם שבועות אחרי האירוע.

לפני שאתם חותמים: צ'קליסט למשתמשי DeFi בישראל

משתמשים ישראלים שעובדים ישירות מול פרוטוקולים מבוזרים חשופים לאותו סיכון כמו כל משתמש אחר בעולם. בפעולה ישירה מול חוזה חכם אין, בדרך כלל, גורם מתווך שיחזיר כסף אחרי חתימה על עסקה זדונית. הצעדים הבאים מצמצמים את הנזק האפשרי:

• לפני כל אינטראקציה עם פרוטוקול שאתם משתמשים בו, בדקו את חשבון ה־X או ערוץ הדיסקורד הרשמי שלו. צוותים מפרסמים שם אזהרה כשהממשק שלהם נפרץ, לפעמים לפני שהאתר עצמו מתוקן.
• קראו את חלון החתימה בארנק. בקשה מסוג approve, permit או setApprovalForAll לכתובת שאינכם מזהים, כשכל מה שרציתם הוא להפקיד או להחליף, היא סיבה לעצור. ארנקים שמציגים סימולציה של תוצאת העסקה מקלים על הבדיקה.
• הגבילו את סכום ההרשאה לסכום העסקה עצמה, גם אם זה מחייב אישור נוסף בפעם הבאה.
• הפרידו בין ארנקים. החזיקו ארנק חם ייעודי ל־DeFi עם סכום שאתם מוכנים לאבד, ואת עיקר ההחזקות שמרו בארנק קר, כפי שמפורט במדריך לשמירה בטוחה של ביטקוין ומילות שחזור.
• עברו על ההרשאות הפתוחות שלכם בכלים כמו בודק ההרשאות של Etherscan או revoke.cash, ובטלו כל מה שאינכם משתמשים בו.
• אם כבר חתמתם באתר חשוד, העבירו מיד את היתרה שנותרה לכתובת חדשה, בטלו את ההרשאות ושמרו את מזהי העסקאות (hash) ותצלומי מסך לצורך תיעוד.

בצד של הפרויקטים, אבטחת הקוד והחוזים לא מכסה את השכבה שבה המשתמש פוגש את המוצר. שם מתחם שמנוהל אצל צד שלישי הוא נקודת כשל שנמצאת מחוץ לשליטת הצוות, ונעילת דומיין ברמת המרשם, אימות דו־שלבי חזק בחשבון הרשם וניטור שינויים ברשומות ה־DNS הם הכלים שצוותים יכולים להפעיל מולה.